"

Home
New Campus Project
About Us
Community Involvement
Yeshiva - IDF Partnership
Staff
About yerucham
The Yeshiva High School
Contributions
Contact Us
Video Presentation
Search
Links
Site Map
 
נח - צא מן התיבה - שיחת ליל שבת התשס"ו

icon קישור לגירסת הדפסה 

פרשת נח התשס"ו, שיחת ליל שבת*

צא מן התבה

צא מן התבה. אמר דוד: 'הוציאה ממסגר נפשי'. כשהיה נח בתיבה היה מתפלל תמיד הוציאה ממסגר נפשי, שנא' 'על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצוא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו', א"ל הקב"ה: נח, גזרה היא מלפני שלא תצא מן המסגר הזה עד שתשלימו י"ב חדש, וכן ישעיה אמר 'ה' בעת רצון עניתיך וגו' לאמר לאסורים צאו לאשר בחשך הגלו'.[1]

במשך כל תקופת המבול, נח מחכה לצאת מן התבה, מן המסגר בו הוא נתון. חרף העובדה שהוא מחכה לכך ואף מתפלל על כך תמיד, אין הוא רשאי לצאת מן התבה לפני שיקבל על כך ציווי מפורש מהקדוש ברוך הוא - "צא מן התבה"[2].

צדיק תמים

במבט פשוט, לא ברור על איזו מציאות חושב נח כשהוא מתפלל ומייחל לצאת מן התבה. מחוץ לתבה שוטף מבול את הכל, ומה שייכת התאוותו של נח לצאת מן התבה?!
נראה שהמצאותו של נח במסגר לא התחילה מהרגע בו נכנס אל התבה, אלא עוד קודם המבול. דורו של נח הוא דור שבזמנו מלאה הארץ חמס, עד כדי כך שנגזרה עליהם גזרת "והנני משחיתם את הארץ"[3], בעוד שנח מנותק מן ההוויה המושחתת הזו.
הפסוק הפותח את הפרשה מתאר את הפער הקיים בין נח ובין המסגרת שבה הוא נתון - "נח איש צדיק תמים היה בדרתיו"[4]. דורו - דור שכולו חייב, ואילו הוא - צדיק תמים. מסתבר שגם נח עצמו מודע לפער שבינו ובין דורו, לכך שעומדות לו זכויות להינצל בשעה שהעולם אובד ברשעו. בהתנהלות חייו בתקופה שקדמה למבול, היה עליו, מן הסתם, לשמור מרחק מן הסובבים אותו; לא לדבר עם כל אחד, לדעת מאילו עיסוקים ותחומים יש להימנע, להדיר רגליו מארועים ומקומות מסוימים; לחיות חיים מסוגרים ביחס לסובב.

'חיים בתוך תבה'

אם כן, גם קודם המבול, לא היו חיי נח חיי מרחב וחופשיות, אלא חיי מסגר. עם זאת, בניגוד לאברהם, לא מצינו שנח מתפלל על בני דורו. אמנם אין אמירה מפורשת בפסוקים על כך שאינו מתפלל, אולם מול תפילתו של אברהם להצלת הרשעים, בולטת שתיקתו של נח. יתכן שנח נוהג כראוי כשאינו מתפלל על הדור; יתכן והוא מניח שהמצב כה חמור, עד שתפילה כזו לא תתקבל. אולי הוא אף מצפה להתגלות של ה', שתביא לכך שכל רשעת דורו כעשן תכלה. בין כך ובין כך, נח לא מתפלל על בני דורו, בניגוד לאברהם.
מבלי להיכנס למחלוקת התנאים, האם לדרוש את נח לשבח או לגנאי, מכל מקום, ברור שנח אינו מעורה בהווית החיים האופפת אותו, וגם מבלי להיות נתון בתיבה בעלת דפנות עץ, הרי הוא מצוי במסגר.
לאור כך, כניסתו של נח אל התבה והצלתו ממי המבול הינן תוצאה מתבקשת; העולם השחית את דרכו ועומד הוא לקראת מבול. כמי שחי את חייו 'מחוץ לעולם', במסגר, 'בתוך תבה' - לא חלה על נח גזרת המבול; בניגוד לדורו שכולו חייב, נח הוא זכאי. לכן זוכה נח להיכנס לתבה פיזית, ועל ידי כך להינצל משטיפת מי המבול את הארץ.
אולם יש להבין, מה מעורר את נח להתפלל לצאת מן המסגר דוקא בעת שהוא בתבה; מה שינתה הימצאותו של נח בתבה בזמן שדורו נשטף ברשעותו במי המבול, שגרמה לו להתאוות לצאת מן המסגר וה'תבה' בהם היה נתון כל חייו.

בא אל התבה

כאמור, ניתן לראות את הצלת נח כהמשך ישיר של הדרך בה בחר. בשעה שהארץ כולה מלאה חמס, וכל בשר משחית את דרכו, בוחר נח להיות צדיק תמים; לעמוד בתומתו, ולא להישטף ולהיסחף במבול החמס וההשחתה המציף את העולם. והקדוש ברוך הוא מודד לו כמידתו ומזמן לו את הצלתו בדרך דומה.
רש"י מביא את שאלת חכמינו זכרונם לברכה - "הרבה ריוח והצלה לפניו, ולמה הטריחו בבנין זה"[5]; נראה, שהצלת נח באה ממין הדרך שבה הוא בחר לנהוג. נח מצווה לבנות לו תבה, שלתוכה ייכנס, והיא תבודד אותו מן החוץ, מן הסובב, מן העולם, כך שבבוא המבול על הארץ יישאר הוא לבדו, כפי שהיה לבדו כשהעולם עמד ובני דורו התקיימו בו.

הוציאה ממסגר נפשי

נראה שאם כל מטרתה של התבה הצלת נח, הרי שעם תום המבול יוכל נח לצאת, ומבחינות רבות יוכל להמשיך את חייו מחוץ לתבה. אולם, מהמדרש המובא לעיל עולה כי אין הקדוש ברוך הוא מתיר לנח לצאת; כמענה לתפילתו של נח 'הוציאה ממסגר נפשי' עונה לו ה' 'גזרה היא מלפני שלא תצא מן המסגר הזה עד שתשלימו י"ב חדש'. בחירתו של נח בעמדה של היחיד בתומתו, כרוכה במחיר מסוים; ההימנעות ממעורבות בדעת אנשי דורו, חוסר הנסיון להשפיע על העולם או להתפלל עליו, מובילים למסגר, לגזרה שלא לצאת מן התבה.
אולם, בתבה חל שינוי בתודעתו של נח. מה מחולל את השינוי? יכולות להיות תשובות שונות; ייתכן שההגבלות המוחשיות של דפנות העץ, התוחמות שטח קטן המהווה את המיצר בעת המבול, הן המחוללות את השינוי בכך שהן מעיקות על נח. ייתכן שהשהות בחברת אוכלוסיה מגוונת, שבה לכל אחד ואחד צרכים שונים, בתנאים של דוחק ומגבלה, היא המחדשת לנח את הצורך במעורבות עם הסובב. בין כך ובין כך, עמדתו של נח משתנה בעת שהותו בתיבה בזמן המבול, ולכן כעת הוא עומד בתפילה ומבקש "הוציאה ממסגר נפשי".

במדרש -

לאמר לאסורים צאו - שהיו אסורים מתשמיש המטה. למה? שבשעה שהעולם ניתן בצרה ובחרבן, אסור לאדם להזקק בפריה ורביה, שלא יהא הקב"ה עוסק בחורבן העולם והוא בונה.[6]

מתברר, שגם בתוך התבה, לא ניתן להתנתק לגמרי מכל הסובב. גם שם, הכרח הוא להכיר בצרת הציבור ולהשתתף בה במידת מה. למעשה, גם בתוך המסגר שבו היה נתון נח קודם המבול, היתה לסביבה השפעה עליו - אפילו הדורשים את נח לשבח, סוברים שאם הוא היה בדורו של אברהם, למשל, היה צדיק יותר. כלומר, העובדה שנח היה מצוי בדור מקולקל גרמה לירידה בדרגתו הרוחנית של נח. גם ב'תבה', במציאות חיים המסוגרת או בתבה הפיזית, לא ניתן להימלט מן המעורבות והשייכות לדור, על כל בעיותיו; על רמתו הרוחנית הירודה, ועל צרותיו והחורבן שבאו בעטיים.

בצדקה שהיינו עושים

שאלמלא הקנאה שקנא אברהם להקב"ה לא היה קונה שמים וארץ. ואימתי קנא, כשאמר למלכי צדק כיצד יצאת מן התיבה, אמר לו, בצדקה שהיינו עושים שם. אמר לו, וכי מה צדקה היה לכם לעשות בתיבה, וכי עניים היו שם, והלא לא היה אלא נח ובניו, ועל מי הייתם עושים צדקה. אמר לו, על החיה והבהמה והעוף. לא היינו ישנים כל הלילה, אלא היינו נותנין לפני זה ולפני זה, פעם אחת איחרנו את עצמנו, ויצא אבי משובר.

אותה שעה אמר אברהם, ומה אלולא שעשו צדקה עם בהמה וחיה ועוף לא היו יוצאין משם, ובשביל שאיחר עצמו כמעט קיבל שכרו ונשבר, אני, אם אעשה עם בני אדם שהם בדמות וצלם של המלאכים, על אחת כמה וכמה שאנצל מן הפגעים. מיד ויטע אשל.[7]

אברהם שואל את מלכי-צדק, הוא שם בן נח, באיזו זכות יצאו מן התבה. לכאורה, השאלה תמוהה - נח ודאי היה זקוק לזכוּת מה כדי להיכנס לתבה ולהינצל מן המבול, אך לא ברור מדוע יש צורך בזכות כדי לצאת מן התבה. הארץ יבשה, ואין עוד צורך בתבה.

אולם לאור דברנו הקודמים, מבוארים הדברים. עמדת המסגר שאליה הכניס נח את עצמו קודם המבול, אכן לא מצדיקה את יציאתו מן התבה. העמדה בה בחר נח בעת שבני דורו בחרו בהשחתת דרכם על הארץ; העמדה שבה התמיד כשנודע לו שעליו לבנות תבה, שבאמצעותה הוא יהיה היחיד שיינצל מן המבול, ובכל זאת לא פעל לשנות את בני דורו או את רוע הגזרה; עמדה זו, היא שקבעה את דרך הצלתו מן המבול - תבה המבודדת מן החוץ, מסגר. עמדה זו של נח היא עמדתו הקבועה; קודם המבול, וממילא גם בזמן המבול. אם נח עודנו אוחז בעמדתו, גם לאחר המבול, אין צורך או הצדקה שייצא מן התבה ומן המסגר אל העולם - אדרבה, עליו להישאר ספון בתיבתו, בבדידותו ובתמימותו, ושם ימשיך בעבודתו כצדיק תמים. אין לָעולם צורך ביציאתו מן התבה.

צא מן התיבה

אולם כאמור, שהותו של נח בתבה חוללה בו שינוי. במשך שנים עשר חודשי המבול, היה נח עסוק בצדקה עם החיה, הבהמה והעוף שהיו איתו בתבה. אין הוא עוד אותו נח שלא מעורב במתרחש סביבו; חפץ הוא ביציאה מן המסגר, ואף היה מתפלל על כך תמיד. שינוי זה, מזכה את נח ביציאה מן התבה.
נח, ששמו מעיד על עמדה של מנוחה, יציבות כזו, שבה נאחז נח לפני המבול - צדיק תמים יחיד, מנותק, בדור שכולו חמס והשחתה - מבין כעת שמנוחה זו היא בסיס בלבד. מתוך המסגר הוא יוצא ועומד למלא את שליחותו בעולם, להקים את יסוד החסד; ההטבה לסובב מתוך קשר עימו ואחריות כלפיו.

אולם כאמור, שהותו של נח בתבה חוללה בו שינוי. במשך שנים עשר חודשי המבול, היה נח עסוק בצדקה עם החיה, הבהמה והעוף שהיו איתו בתבה. אין הוא עוד אותו נח שלא מעורב במתרחש סביבו; חפץ הוא ביציאה מן המסגר, ואף היה מתפלל על כך תמיד. שינוי זה, מזכה את נח ביציאה מן התבה.
נח, ששמו מעיד על עמדה של מנוחה, יציבות כזו, שבה נאחז נח לפני המבול - צדיק תמים יחיד, מנותק, בדור שכולו חמס והשחתה - מבין כעת שמנוחה זו היא בסיס בלבד. מתוך המסגר הוא יוצא ועומד למלא את שליחותו בעולם, להקים את יסוד החסד; ההטבה לסובב מתוך קשר עימו ואחריות כלפיו.

אולם כאמור, שהותו של נח בתבה חוללה בו שינוי. במשך שנים עשר חודשי המבול, היה נח עסוק בצדקה עם החיה, הבהמה והעוף שהיו איתו בתבה. אין הוא עוד אותו נח שלא מעורב במתרחש סביבו; חפץ הוא ביציאה מן המסגר, ואף היה מתפלל על כך תמיד. שינוי זה, מזכה את נח ביציאה מן התבה.
נח, ששמו מעיד על עמדה של מנוחה, יציבות כזו, שבה נאחז נח לפני המבול - צדיק תמים יחיד, מנותק, בדור שכולו חמס והשחתה - מבין כעת שמנוחה זו היא בסיס בלבד. מתוך המסגר הוא יוצא ועומד למלא את שליחותו בעולם, להקים את יסוד החסד; ההטבה לסובב מתוך קשר עימו ואחריות כלפיו.

יסוד החסד יילך ויתפתח על ידי אברהם אבינו, שלומד מנח יסוד זה ונעשה ל'עמוד החסד'. יסוד החסד יבוא לידי ביטוי בחיי עם ישראל, שיוביל את המציאות כולה לתיקון. "עולם חסד יבנה".

 


* סוכם על-ידי תלמידים.
[1]  מדרש תנחומא, פרשת נח, סימן י"א.
[2]  בראשית פרק ח', פסוק ט"ז.
[3]  שם פרק ו', פסוק י"ג.
[4]  שם פסוק ט'.
[5]  שם פסוק י"ד.
[6]  מדרש תנחומא שם.
[7]  מדרש שוחר טוב, תהילים ל"ז.

 


Quote this article on your site | Views: 2782

Be first to comment this article
RSS comments

Only registered users can write comments.
Please login or register.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< Prev   Next >

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer