נח - מלוך על כל העולם בכבודך - שיחת ליל שבת התשס"א

icon קישור לגירסת הדפסה

פרשת נח התשס"א, שיחת ליל שבת*

מלוך על כל העולם בכבודך

אלה תולדת נח נח איש צדיק תמים היה בדרתיו את האלהים התהלך נח.[1]

רש"י: ובאברהם הוא אומר: התהלך לפני, אשר התהלכתי לפניו, נח היה צריך סעד לתומכו, אבל אברהם היה מתחזק ומהלך בצדקו מאליו.

את האלוקים התהלך נח

התורה מתארת את נח כמתהלך "את האלוקים" ורש"י מבאר כי הליכתו היא בצמידות לקב"ה. מעין הליכה יד ביד של בן עם אביו. מדרגה עצומה!  דבקות מלאה בה', התבטלות מוחלטת בפניו, כל צעד וצעד במודעות אלקית ומתוך אחיזה איתנה בדבר ה'. איך אדם בכלל יכול להעלות על דעתו שאפשר ללכת לבד?! נח מגלה מעלה עצומה של מסירת הכל לה', כדרך חיים.
מידה זו של התבטלות מוחלטת כלפי דבר ה' מתחדדת לאור המצב בו נח נמצא. ישנן תקופות שהדור כל-כך ירוד, הכל נראה כמושחת ולא ברור עד שנראה כי באמת אין לאדם שום יכולת לומר או לפעול משהו במציאות. מי ערב לכך שמה שהאדם חושב זה מה שנכון לעשות? במצב כזה כביכול לא נותר לאדם אלא "לתת" לה' להופיע.
ידוע בשם הזוהר[2] כי אברהם פעל טוב יותר מנח כיוון שהתפלל על דורו כאשר נתוודע לגזרה על הפיכת סדום ואילו נח לא התפלל על דורו כאשר נודע לו על גזרת המבול. בדרך כלל מבינים שנח לא אכפת לו מדורו, מצומצם בתוך שלו ונמתחת עליו ביקורת שדאג כביכול רק לעצמו ומשפחתו. אולם נראה לאור האמור כי ישנה מעלה עצומה בכך. נח מקבל את דבר ה', באופן מוחלט. ייתכן, שהתלבט בתוכו כיצד להתייחס לדור כל כך ירוד, וחיכה להדרכה אלקית שתלמד אותו דרך אמת. ועל-כן כשנאמר לו שירד מבול - קלט והזדהה עם הנהגתו יתברך. אילו ציווה להחזיר את הדור בתשובה, ודאי היה מתבטל בפני הצו האלקי ופועל למימושו ולפיכך אילו נצטווה להתפלל היה מתפלל, כל גזירה מה' היה נצמד אליה ומקבלה עליו באופן מלא.

התהלך לפני

לעומת נח, מדרגתו של אברהם היא שמהלך בעצמו, ללא סעד. יש בתיאור זה יסוד של עצמאות, יכולת לקבוע, כביכול, עמדה משלו כלפי המציאות והמתרחש ואף כלפי הנהגתו יתברך. בטוי חזק לעניין - הנכונות לעמוד כביכול מול הקב"ה ולהביע עמדה סותרת, כפי שמשתקף בסיפור סדום. הקב"ה גזר להחריבה ואילו אברהם מתעקש שלא יעשה הדבר. צריך נועזות כדי לעמוד ולומר מה נראה כנכון, על אחת כמה וכמה כשהדברים נראים מנוגדים למחשבת ה'.
לכאורה, יש בעמדה כזאת נשיאת-ראש יתירה, ואעפ"כ מבהירים לנו חז"ל שמדרגה זו של אברהם גדולה משל נח. להבנת העניין יש לברר: מהי אותה זעקה, כביכול עצמאית, שצועק אברהם? מה הוא תובע? הוא תובע את תביעת ה' בעצמו! "השופט כל הארץ לא יעשה משפט!?" אברהם זועק את האלקיות הטבועה בו. העצמיות הגנוזה בו המתבטאת בתפילה אינה אלא הדרישה להופעת ה'! למה להחריב? תתגלה! וכי אין שם איזו נקודה טובה שאתה יכול להופיע בה? אברהם אבינו אינו עומד מנותק כנגד ה' חלילה, ותובע את מה שנראה לו כנכון. אברהם חידש את מעלת מסירות הנפש בעולם. בעקידת יצחק התגלה כי אברהם מוכן להקריב לא רק את יצחק בנו אלא את כל השקפת עולמו, את כולו למען ה' - התבטלות ודבקות גמורה! ודווקא מתוך כך, מתוך האלקי שבו, באה הודאות בתפילה. התפילה היא תביעה להתגלות ה' בעולם שזה בעצם הרצון האלקי! לפיכך, אברהם כביכול מצליח "לשנות" את המחשבה הראשונית לעומת סיפור נח בו המחשבה האלקית למחות את היקום אכן יצאה לפועל. תפילתו של אברהם, נובעת מתוך הכרה ברורה שזה בעצם הרצון האלקי המלא, להופיע בעולם - לא להחריבו.

תביעת ההתגלות

מלבד התפילה על סדום ישנה עוד תפילה שהתפלל אברהם - הבקשה על אבימלך ובני ביתו כי תוסר מהם הקללה על עצירת הלידות. מלבד העובדה כי ה' נענה לתפילתו ופתח את רחמיהן, נפקדה שרה ביצחק - ומכאן למדה הגמרא[3]: כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר הוא נענה תחילה.
נמצינו למדים שהופעתו של יצחק, שממנה מופיע עם ישראל, הגיעה בזכות התפילה. עד כה - לא היה אברהם אלא "אב המון גויים". רק תפילה, שכאמור לעיל מביעה את התביעה והקריאה של בני-האדם להופעת ה' בעולם, היא המולידה עם קודש, שזה כל עניינו ומהותו זו הקריאה להופעת ה' בעולם!

מוטל עלינו כאברהם אבינו, בודאות ובמוחלטות, להודיע ולתבוע את הופעת ה'.

 

* סוכם על-ידי תלמידים.
[1] בראשית ו' ט'.
[2] זוהר כרך א (בראשית) פרשת וירא דף קו עמוד א'.
[3] ב"ק צ"ב ע"א.

 


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 3146

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer