לך לך - בריה חדשה - שיחת ליל שבת התשס"ד

icon קישור לגירסת הדפסה 

פרשת לך לך התשס"ד, שיחת ליל שבת*

בריה חדשה

ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראךּ. ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה. ואברכה מברכיך ומקללך אאֹר ונברכו בך כל משפחת האדמה.[1]

מהלך כפול

עשרה דורות מאדם ועד נח ועשרה דורות מנח ועד אברהם. עשרת הדורות הראשונים משחיתים היו את דרכם ומילאו את הארץ חמס, עד שבא נח. עשרת האחרונים, על אף שלא תיארה אותם התורה כמשחיתים, התנהלו ללא תוחלת ותקוה, עד שבא אברהם. הן נח והן אברהם מופיעים בתום תקופות קשות, של עולם שאינו מצליח לעלות על דרך הישר, של עולם המתנהל ללא כיוון ומטרה. הן נח והן אברהם מהוים נקודת פתיחה הנושאת עמה בשורה של תקוה. נקודת פתיחה לעולם שילך וישתכלל, ילך ויתפתח, ילך ויתקדם.

בין הדורות

אולם, למרות ההשואה בין מהלכם של עשרת הדורות הראשונים והאחרונים ישנו הבדל ביניהם, הן במה שארע לדורות עצמם, והן באיפיונו של הצדיק המופיע בסופם.
עשרה דורות שמאדם עד נח השחיתו את דרכם ונשחתו מן הארץ. מעשיהם הרעים הביאו למחייתם וכִלויָם מעל פני האדמה. נח, שחי בתוך אותם דורות, לא נשחת מפני שלא השחית. לבדו שרד מכל אותם דורות בזכות צדקתו, תמימותו והתהלכותו את האלקים.
לעומת זאת, עשרה דורות שמנח עד אברהם, לא נשחתו ולא אבדו מן הארץ. הם אמנם לא הרשיעו דרכם כדורות שלפני המבול, אך גם לו היו משחיתים כדורות הללו לא היו נשחתים, שכבר נתן ה' את בריתו לבלתי הכות עוד את כל חי כאשר עשה. אברהם, שחי בתוך אותם דורות, נדרש לעזוב את המעגלים הסובבים אותו - את ארצו, מולדתו ובית אביו. הוא נדרש לעזוב גם את עצמו, גם את הויית החיים שלו.[2] הוא נשלף מסביבתו ומעצמו ונקרא ללכת אל הארץ אשר יראהו ה'.
דורות שלפני נח נשחתו ואבדו מן הארץ. דורות שלפני אברהם שרדו. נח נותר לבדו בזכות צדקתו שעמדה לו. אברהם מתנתק מכל הויית החיים בה חי עד כה והולך לחיות בארץ אשר יראהו ה', לפני ה'.

המבול ואברהם

אפשר, שהשוני בין הדורות, והשוני בין הצדיקים - נח ואברהם - אינם קשורים; שתי סדרות הדורות שונות זו מזו בשתי נקודות: האחת- במה שארע לדורות עצמם, והשניה- בצדיקים שהופיעו בסופם.
אך יתכן, וכך נראה, כי ישנו קשר עמוק בין שתי נקודות השוני. דורות שלפני נח השחיתו דרכם על הארץ. הפתרון להשחתתם היה במחייתם. נח, אינו קשור לפתרון, הוא שורד מפני שאותו רואה ה' צדיק לפניו, הוא שורד מפני שאין סיבה להשחיתו.
לאחר המבול מחליט הקב"ה שיותר לא ישַחֵת כל בשר.[3] לכן לדורות שמנח ועד אברהם נדרש פתרון אחר. אברהם. אברהם ישלף מתוך אותה מציאות נמוכה המתבוססת בבוץ, ילך אל הארץ אשר יראהו ה', ומשם ימשוך את כל המציאות אחריו; יעלה וירומם אותה; יקדם אותה אל תכליתה.
חז"ל כבר עמדו על הדברים במסכת אבות -

עשרה דורות מאדם ועד נח, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שהביא עליהם את מי המבול.

עשרה דורות מנח ועד אברהם, להודיע כמה ארך אפים לפניו, שכל הדורות היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם אבינו...[4]

אין הבדל בין מעשי עשרה דורות הראשונים למעשיהם של עשרה דורות האחרונים; הללו היו מכעיסין והללו היו מכעיסין. ההבדל הוא בפתרון. הפתרון להכעסתם של הדורות הראשונים היה הבאת מי המבול עליהם, ואילו הפתרון של עשרה דורות שלפני אברהם היה אברהם אבינו.

בין נח לאברהם

בבואה לעסוק בנח, פורטת לנו התורה שצדיק היה, ותמים היה, ומתהלך את האלקים היה. היא אף לא חסכה ממנו את סיבת הצלתו ואמרה - "כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה"[5]. אך בבואה לעסוק באברהם, לא דיה שלא תיארה לנו דמותו ותכונתו, אלא אף את סיבת בחירתו כיסתה מעימנו. מדוע?
המהר"ל מבאר כי בחירתו של נח תלויה היתה במעשיו, ואילו בחירתו של אברהם לא היתה תלויה בדבר. על כן בנח בא הפירוט על צדקתו, להודיע על מה ולמה נבחר, ובאברהם לא הובא תיאור צדקתו, שלא היא הגורם לבחירתו.
אולם על פי דברינו ניתן לענות באופן אחר, שיתכן שהוא הוא עומק דברי המהר"ל. נח לא נבחר לצורך קידום האנושות, לא לשם כך הותיר אותו האלוקים בחיים. הותרתו בחיים נבעה מהיותו צדיק שלא השחית דרכו; נבעה מכך שלא היתה כל סיבה להשחיתו כבני דורו. לכן תיאור צדקותו ותמימותו חשובים, שהם הם העומדים מאחורי עניין הצלתו.
אברהם לעומתו, נבחר על ידי ה' על מנת לפתור את בעית האנושות. הוא מוּצָא מסביבתו ומעצמו במטרה להוציא את האנושות מהבוץ בו שקעה, ולהצעידה אל תכליתה. תפקידו ויעודו הם נושא בחירתו, הם סיבתה. לא מעשיו שגרמו, כי אם תכליתו. לכן לא נזכרה צדקותו, שלא היא זו שעמדה לאברהם לבחירתו - אברהם נבחר על שם סופו.
אך מה אפיונה של מציאות החיים אליה מתרומם אברהם? לאן הוא מוּצא?

בבואה לעסוק בנח, פורטת לנו התורה שצדיק היה, ותמים היה, ומתהלך את האלקים היה. היא אף לא חסכה ממנו את סיבת הצלתו ואמרה - "כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה"[5]. אך בבואה לעסוק באברהם, לא דיה שלא תיארה לנו דמותו ותכונתו, אלא אף את סיבת בחירתו כיסתה מעימנו. מדוע?
המהר"ל מבאר כי בחירתו של נח תלויה היתה במעשיו, ואילו בחירתו של אברהם לא היתה תלויה בדבר. על כן בנח בא הפירוט על צדקתו, להודיע על מה ולמה נבחר, ובאברהם לא הובא תיאור צדקתו, שלא היא הגורם לבחירתו.
אולם על פי דברינו ניתן לענות באופן אחר, שיתכן שהוא הוא עומק דברי המהר"ל. נח לא נבחר לצורך קידום האנושות, לא לשם כך הותיר אותו האלוקים בחיים. הותרתו בחיים נבעה מהיותו צדיק שלא השחית דרכו; נבעה מכך שלא היתה כל סיבה להשחיתו כבני דורו. לכן תיאור צדקותו ותמימותו חשובים, שהם הם העומדים מאחורי עניין הצלתו.
אברהם לעומתו, נבחר על ידי ה' על מנת לפתור את בעית האנושות. הוא מוּצָא מסביבתו ומעצמו במטרה להוציא את האנושות מהבוץ בו שקעה, ולהצעידה אל תכליתה. תפקידו ויעודו הם נושא בחירתו, הם סיבתה. לא מעשיו שגרמו, כי אם תכליתו. לכן לא נזכרה צדקותו, שלא היא זו שעמדה לאברהם לבחירתו - אברהם נבחר על שם סופו.
אך מה אפיונה של מציאות החיים אליה מתרומם אברהם? לאן הוא מוּצא?

בבואה לעסוק בנח, פורטת לנו התורה שצדיק היה, ותמים היה, ומתהלך את האלקים היה. היא אף לא חסכה ממנו את סיבת הצלתו ואמרה - "כי אתך ראיתי צדיק לפני בדור הזה"[5]. אך בבואה לעסוק באברהם, לא דיה שלא תיארה לנו דמותו ותכונתו, אלא אף את סיבת בחירתו כיסתה מעימנו. מדוע?
המהר"ל מבאר כי בחירתו של נח תלויה היתה במעשיו, ואילו בחירתו של אברהם לא היתה תלויה בדבר. על כן בנח בא הפירוט על צדקתו, להודיע על מה ולמה נבחר, ובאברהם לא הובא תיאור צדקתו, שלא היא הגורם לבחירתו.
אולם על פי דברינו ניתן לענות באופן אחר, שיתכן שהוא הוא עומק דברי המהר"ל. נח לא נבחר לצורך קידום האנושות, לא לשם כך הותיר אותו האלוקים בחיים. הותרתו בחיים נבעה מהיותו צדיק שלא השחית דרכו; נבעה מכך שלא היתה כל סיבה להשחיתו כבני דורו. לכן תיאור צדקותו ותמימותו חשובים, שהם הם העומדים מאחורי עניין הצלתו.
אברהם לעומתו, נבחר על ידי ה' על מנת לפתור את בעית האנושות. הוא מוּצָא מסביבתו ומעצמו במטרה להוציא את האנושות מהבוץ בו שקעה, ולהצעידה אל תכליתה. תפקידו ויעודו הם נושא בחירתו, הם סיבתה. לא מעשיו שגרמו, כי אם תכליתו. לכן לא נזכרה צדקותו, שלא היא זו שעמדה לאברהם לבחירתו - אברהם נבחר על שם סופו.
אך מה אפיונה של מציאות החיים אליה מתרומם אברהם? לאן הוא מוּצא?

אותך אני בורא בריה חדשה

אברהם נקרא ללכת אל "הארץ אשר אראך", אל ארץ אשר תמיד עיני ה' בה, אל המקום שבו החיים הם לפני ה'. מעתה, הקשר בינו לבין אלוקיו לא יהיה מושתת על הליבון והבירור השכלי, לא יהיה זה קשר שאדניו הם השכל האנושי. מעתה קשור יהיה לאלוקיו בקשר של התגלות; בקשר שיסודו בהופעה האלוקית. זהו עניינו של אברהם, זוהי סיבת בחירתו ותכליתה - להתחבר ולהדבק באלוקים בחיבור המבוסס על התגלות.

והכי איתא במדרש -

ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וגו'. ר' יצחק פתח שמעי בת וראי והטי אזנך ושכחי עמך ובית אביך. אמר ר' יצחק משל לאחד שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה אחת דולקת. אמר, תאמר שהבירה זו בלא מנהיג? הציץ עליו בעל הבירה, אמר לו אני הוא בעל הבירה.

כך, לפי שהיה אבינו אברהם אומר - תאמר שהעולם הזה בלא מנהיג? הציץ עליו הקב"ה ואמר לו - אני הוא בעל העולם.[6]

שני שלבים היו בחייו של אברהם. בשלב הראשון התהלך אברהם בעולם בצורה טבעית, חקר והתבונן אחר מנהיגה של הבירה, ונעשו לו כליותיו כשני רבנים,[7] והגיע להשגות ולהכרות, והאמין בה', והתהלך אותו. בשלב השני, הציץ עליו בעל הבירה; נגלה אליו ואמר לו - אני הוא בעל הבירה. שלב זה השני, איננו קומה נוספת הצומחת מתוך השלב הראשון. היא איננה שכלול ופיתוח של מה שהיה עד כה, כי אם מציאות חדשה שכמוה לא היתה. חז"ל ביטאו את העובדה שבחירתו של אברהם היא יצירת דרגת חיים חדשה בדייקם -

ואעשך, אין כתיב ואשימך, אלא ואעשך. אמר לו אותך אני בורא בריה חדשה.[8]

השלב הראשון, כך מבאר השפת אמת,[9] מקביל לצדקותו של נח. גם נח חקר בשכלו, ולמד ובירר וליבן, והגיע לאמיתות, והתהלך בתמימות. זו היתה מעלתו, ומעלת צדקות גדולה היא זו, שהיא שהישאירתו לפליטה מכל בני דורו. אולם, מעלתו של השלב השני גדולה הימנה. בשלב זה נשלף אברהם מהסובב אותו, ואף מעצמו; נשלף מכל הויית חייו, ומורם אל הויית חיים אחרת, חדשה, בה הקשר עם האלוקים אינו מושתת על החקירה הטבעית בשכל האנושי, כי אם על התגלות מלמעלה; על הצצה של בעל הבירה עליו. שתי השמיעות המופיעות בפסוק - "שמעי בת וראי והטי אזנך", שהובא במדרש, מבטאות אם כן שני שלבים בחייו של אברהם.[10] השמיעה הראשונה, כנגד מדרגתו כבן נח המכיר במציאות הבורא מצד הטבע, ומתהלך אותו, והשמיעה השניה כנגד מדרגתו היחודית, בה בנוי הקשר עם ה' וההכרה בו על ההתגלות.

עד שבא אברהם

מדרגה יחודית זו המוענקת לאברהם נועדה כאמור לחלץ את המציאות מהשקיעה בנמיכות, לחלצה ממיצר הסיבוכים והנפילות. המפגש עם ה' דרך השכל, הליבון והחקירה, כך התברר, אין בהם כדי להעלות את האנושות ולרוממה; מדרגתו של נח, עם כל עוצמתה, לא מסוגלת היתה לפרוץ לאנושות דרך עם תכלית ותקוה. מסוגלת היתה להציל רק את נח לבדו. "ויגוע כל בשר הרמש על הארץ... וימח את כל היקום אשר על פני האדמה... וישאר אך נח..."[11]
על מנת להציל את האנושות נדרשת מדרגה חדשה, מדרגה שמושתתת על הופעה מלמעלה, על התגלות של בעל הבירה. למדרגה הזו זוכה אברהם וזכייתו זו נושאת עימה בשורה  של תקוה לאנושות כולה. עשרה דורות מנח ועד אברהם היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם אבינו.
 

צדיקות פרטית וצדיקות כללית

צדקותו של נח, היונקת כל כולה מהכוחות האנושיים הפשוטים והטבעיים הטמונים בנח מצומצמת היא. כל שיש בה הוא מה שיש באיש נח, לא דבר אחד מעבר. זוהי צדיקות פרטית. ממילא, אין בכוחה לסייע לבני דורו. מדרגתו של אברהם לעומת זאת, אינה גלומה בכוחותיו האנושיים והטבעיים של אברהם, אלא נקנית לו מלמעלה, אינה מצטמצמת לד' אמותיו של אברהם; רחבה היא לאין שיעור. ממילא, מביאה היא עימה גאולה לעולם כולו. אברהם מופרש מהחברה למציאות חיים שדוקא ממנה אפשר יהיה לרומם בסופו של דבר את החברה האנושית בכללותה.

אב המון גוים

על פי האמור, יתבארו עוד מספר הבדלים בין נח לאברהם. אברהם זכה ונקרא "אב המון גוים"[12], וזה כיון שמעלתו ומדרגתו קשורים בעם העתיד לצאת ממנו; אילולי הם, לא היה הוא זוכה למדרגתו. כל עניינו - "ואעשך לגוי גדול", זו סיבת בחירתו והרמתו. מעלתו של נח לעומת זאת, קשורה כאמור במעשיו ובצדקותו, לא ביצירתם של הגויים הרבים שיצאו ממנו. לכן לא זכה לכינוי "אב המון גויים", ולהיפך, כל האנושות קרויה על שמו - "בני נח", שהם שנזקקין למעלתו; אילולי הוא, לא היו הם קיימים.

נח, 'זכה' שתקרא פרשה על שמו. אברהם לא 'זכה' לכך, למרות ששמו מופיע אף הוא (כשמו של נח) בתחילת הפרשה העוסקת בו.[13] והעניין מבואר, שבמרכז סיפור הצלתו של נח עומד נח עצמו על מעשיו והתנהלותו. אישיותו; צדקותו ותמימותו, הם שגרמו לשרידתו. בסיפור בחירתו של אברהם לעומת זאת, לא אברהם הוא הנושא, כי אם תכליתו - להוציא אומה שתדע את ה' ותעבדהו, אומה שתרומם את המציאות כולה. ממילא, קריאת פרשה על שמו, תעמוד בסתירה למהותו, שכל כולה היציאה מעצמו, כל כולה "לך לך".

הארץ אשר אראך

מטעם זה עצמו בחירתו של אברהם כרוכה גם בבחירת ארץ. נח נותר לאחר המבול תלוי על בלימה. לא יוחדה לו ארץ שיחיה בה; הוא המשיך להתנהל במציאות באותו אופן בו התנהל לפני המבול. בחירתו של אברהם היא יצירת מדרגה חדשה. התייחדות זו, דורשת גם מקום יחודי המתאים לה, מקום שמסוגל להוציאה אל הפועל. על מנת לחיות בקשר של התגלות עם ה', על מנת לחיות לפני ה', נדרש חבל ארץ שעיני ה' תמיד בו, נדרשת "הארץ אשר אראך"; ארץ בה אפשר לראות ולהראות. מעלתו של אברהם קשורה אם כן בזרע נבחר שיחיה בארץ נבחרת.
ברית הארץ וברית הזרע הניתנות לאברהם, ומלוות בהמשך את בניו ואת ביתו אחריו, נושאות עימן בשורה של גאולה לאנושות כולה. בזכותן יחלץ אברהם את האנושות מאלפיים שנות התוהו, ויצעידה אל אלפיים שנות תורה;
[14] אל אלפיים שנות קשר המושתת על הופעה מלמעלה.

בחירתו של אברהם וזרעו לחיות בארץ הנבחרת לפני ה', לראות ולהראות לפניו, תעלה את המציאות אל חיים מלאי תוחלת ומשמעות; אל חיים שיש עימם שכר. עשרה דורות מנח ועד אברהם היו מכעיסין ובאין עד שבא אברהם אבינו ונטל שכר כולם.

 


* סוכם על-ידי תלמידים.
[1] בראשית יב, א-ג

[2] פירוט המופיע בציווי 'לך-לך', הפותח בקריאה לעזיבת המעגלים החצוניים יותר לאברהם (ארצו) וממשיך ומסתיים באלה הקרובים לו ביותר (מולדתו ובית אביו), מצביע על כך שאברהם נדרש לעזוב בעצם את כל מה שקשור בהויית חייו הנוכחית, וזה כולל כמובן את עצמו. ורבותינו כבר אמרו במדרש - "אמר לו (הקב"ה לאברהם) אותך אני  בורא בריה חדשה" (תנחומא, לך לך, ג). לימדונו הם, שאברהם מוצא גם מעצמו, ועוד נבאר בע"ה.
[3] הדברים קשורים כנראה באמירה שיצר לב האדם רע מנעוריו והוא מביא לסיבוכים ונפילות. לא ניתן אם כן למחות את הכל בכל פעם שתשחת הארץ.
[4] פרק ה, משנה ב.
[5] בראשית ז, א.
[6] בראשית רבה לט, א.
[7] ראה בראשית רבה, סא, א.
[8] תנחומא, לך לך, ג.
[9] לך לך, תרל"ז, ד"ה 'והנה'.
[10] על עניין שתי השמיעות המופיעות בפסוק, ראה שפת אמת, שם, שנת תרל"ה, ד"ה 'במדרש שמעי'.
[11] בראשית ז, כא-כג.
[12] שם, יז, ד.
[13] "ויאמר ה' אל אברם לך-לך..."
[14] על פי הגמרא עבודה זרה, ט. קחנו משם.

 

 

 


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2824

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer