לך לך - זרע אברהם אהבי - שיחת ליל שבת התשס"ה

icon קישור לגרסת הדפסה 

פרשת לך לך התשס"ה, שיחת ליל שבת*

זרע אברהם אהבי[1]

ויאמר ה' אל אברם לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך.[2]

נראה כי ציווי זה, ממצה את כל עניינו של אברהם.

אברהם נקרא ללכת מארצו וממולדתו "אל הארץ אשר אראך". ישנה קריאה להגיע למקום מסויים, שאפיונו הוא – "אשר אראך" – מקום, אותו יראה ה' לאברהם; ייראה בו.

היה ניתן לומר, שציווי ה' לאברהם הוא המשך ישיר למתואר בפרשה הקודמת –

מאלה נפרדו איי הגוים בארצתם איש ללשנו למשפחתם בגויהם.[3]

לאחר המבול בני נח פרים ורבים, עד אשר יוצאים מהם העמים השונים, אומות העולם. הפסוק מתאר את ההפרדות של האומות השונות; ייתכן שהפרדות זו הפרדות טבעית היא, אך ייתכן אפילו שזו הפרדות מכוונת, בבחינת "בהנחל עליון גוים"[4]. בין כך ובין כך, עולה כי האומות נפרדות; כל אחת מהן הולכת לה אל ארצה ואל מקומה.

לגבי דור הפלגה נאמר – "ויהי בנסעם מקדם וימצאו בקעה וישבו שם".[5] גם כאן מתוארת הגעה למקום מסויים, והתיישבות בו.

כאמור, במעגל חיצוני, קריאת ה' לאברהם – "לך לך... אל הארץ אשר אראך" נראית כחלק מההפרדות הטבעית של האומות; אומה אומה למקומה ולתרבותה. אברהם, כחלק מבני נח, מצטווה גם הוא לתפוס את מקומו; ללכת "אל הארץ אשר אראך".

אך נראה, כי קיים הבדל גדול בין אברהם לבני נח;

בבני נח, אין מטרה מכוונת בכך שתגיע כל אומה היוצאת למסע אל מקום המיוחד בעבורה, אלא יש צורך בפיזור האומות השונות; הפיזור, מוביל אמנם לכך שכל אומה ואומה תתמקם במקום מסויים, ואולי אפילו הפיזור נעשה בהכוונה אלקית – "בהנחל עליון גוים", אלא שעם כל זה היעד העיקרי אינו בהגעת האומה אל מקומה, כי אם בהפצתן של האומות. הדבר בא לידי ביטוי בעיקר אצל דור הפלגה. שם, ברור שהמטרה היא פיזור בוני המגדל, ולא הגעתם, לאחר מכן, אל מקומות שונים. "ומשם הפיצם ה' על פני כל הארץ".[6]

אצל אברהם לעומת זאת, היעד העיקרי נעוץ במקום אליו מגיעים. אברהם נקרא לעזוב את ארצו ומולדתו על מנת להגיע למקום מיוחד, שייחודו הוא – "הארץ אשר אראך" – מקום אותו הקדוש ברוך הוא מראה, ונראה בו. נעמוד כעת על ייחודו של מקום זה.

אל הארץ אשר אראך

אל הארץ אשר אראך.1

כאמור, אברהם נקרא להגיע למקום בו ייראה הקדוש ברוך הוא. ייחודה של הארץ הוא בכך שהקדוש ברוך הוא מתגלה בה; יש גילוי של קודשא בריך הוא, בארעא. למדים אנו שהמקום הנבחר הוא מקום בו נושקים שמים וארץ, מקום בו יש חיבור בין עליונים לתחתונים; הקדוש ברוך הוא מופיע בארץ.

נראה, שעד הקריאה אל אברהם היתה בעולם בחינה של "נע ונד"; ללא יעד וללא מטרה. לא גילו חשיבות בישיבה במקום מסויים. כשיש כבר התמקמות כלשהי, זו האמורה בדור הפלגה[7], זוהי התמקמות שעניינה ביצור האנושיות; שם עולה הרעיון של "הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים ונעשה לנו שם פן נפוץ על פני כל הארץ".[8]

אברהם הוא הראשון שנקרא להגיע אל מקום מיוחד, שייחודו הוא בכך שהקדוש ברוך הוא נראה בו – "אשר אראך" – במקום זה, יתחברו עליונים ותחתונים; שמים וארץ.

ואעשך לגוי גדול

בהמשך, מבטיח ה' לאברהם –

ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה.[9]

גם כאן, כמו ביחס לארץ, נראה בהסתכלות ראשונית כי לא נתייחד אברהם על פני בני נח.

כך גם עולה מדברי אברהם במדרש –

ואעשך לגוי גדול אמר לו ומנח לא העמדת שבעים אמות.[10]

אברהם אף הוא תמה על כך; במה נתייחדתי בהבטחה זו על פני נח, וכי ממנו לא העמדת שבעים אומות?!

נענה אברהם –

אמר לו אותה אמה שכתוב בה 'כי מי גוי גדול' אני מעמיד ממך. אמר רבי ברכיה אתנך ואשימך אין כתיב כאן אלא 'ואעשך' משאני עושה אותך בריה חדשה את פרה ורבה.[11]

ה' אומר לאברהם שיעשהו לגוי גדול, לבריה חדשה שעליה יאמרו אומות העולם – "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו"[12]; זהו גוי שהאלקים קרובים אליו. ייתכן והתנהלות חייו הציבוריים והלאומיים דומה היא להתנהלות חייהם של שאר האומות, אלא שהאלקים קרובים אליו, אל התנהלות חייו היומיומית. גוי זה מחבר אף הוא, כמו ארץ ישראל, בין העליונים לתחתונים; דרך התנהלות חייו הציבורית והיומיומית, מצליחים לגלות את קורבת אלקים אליו.

 

אברהם נקרא להגיע למקום מסויים ובו לחיות חיים ציבוריים רגילים. בכך, דומה אברהם לשאר האומות שיצאו מבני נח; גם הן יושבות במקומות שונים וחיות את אורח חייהן, אלא שייחודו של אברהם הוא בתפקידו – לחבר שמים וארץ. המקום אליו מגיע, והתנהלות החיים אותה מנהל באותו מקום, שניהם מבטאים את החיבור בין העליונים לתחתונים. "לך לך...אל הארץ אשר אראך. ואעשך לגוי גדול" – "כי מי גוי גדול אשר לו אלקים קרובים אליו כה' אלקינו בכל קראנו אליו".

ויבן שם מזבח לה'

ויעבר אברם בארץ עד מקום שכם עד אלון מורה והכנעני אז בארץ. וירא ה' אל אברם ויאמר לזרעך אתן את הארץ הזאת ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו. ויעתק משם ההרה מקדם לבית אל ויט אהלה בית אל מים והעי מקדם ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'. ויסע אברם הלוך ונסוע הנגבה.[13]

אברהם מגיע לארץ כנען. מיד בהגיעו, בונה אברהם שני מזבחות לה' –

בניית המזבח הראשון באה על רקע התגלות ה' לאברהם; "וירא ה' אל אברם...ויבן שם מזבח לה' הנראה אליו"; זו בניית מזבח שבאה בעקבות התגלות מלמעלה. המזבח השני לעומתו, לא נבנה על רקע התגלות כלשהי; "ויעתק משם ההרה...ויבן שם מזבח לה' ויקרא בשם ה'"; לא מוזכר כי הבניה היא "לה' הנראה אליו" כמו קודם, שכן לא קדמה לבנית מזבח זו התגלות אלקים.

התגלות ה' הראשונה בארץ ישראל, מביאה את אברהם לבנות מזבח "לה' הנראה אליו". מכאן ואילך, ממשיך אברהם את מסעו בארץ, בונה מזבח וקורא בשם ה'; הקריאה בשם ה' לא באה על רקע התגלויות מסויימות, מלמעלה למטה, כי אם כעבודה מלמטה למעלה. אברהם עובר בארץ וקורא בשם ה', בכך קושר הוא בין התחתונים לבין קודשא בריך הוא.

התהלך לפני והיה תמים

על נח נאמר –

את האלקים התהלך נח[14]

בעוד שאצל אברהם נאמר –

התהלך לפני והיה תמים[15]

ידועים דברי חכמינו זכרונם לברכה אודות נח, שלא פעל לתיקון בני דורו. נראה כי ההתהלכות האמורה בנח, התהלכות את האלקים, מהווה סוג של עבודה רוחנית שמתבצרת, מתכנסת פנימה ואינה פונה אל החוץ; עבודה רוחנית שמביאה לבניית תבה. נח לא מסוגל להשפיע על בני דורו; לא מסוגל הוא לקשר בין יושבי הארץ לאביהם שבשמים, לחבר בין עליונים לתחתונים.

 אברהם לא נקרא ללכת את האלקים, כי אם להתהלך לפני האלקים – "התהלך לפני והיה תמים". ללכת לפני האלקים, פירושו ללכת במקומות האפלים והחשוכים, וגם שם לגלות את ה'[16]; התהלכות מסוג זה, מחברת בין העליון לבין המציאות התחתונה, האפילה והחשוכה.

המול לכם כל זכר

ייתכן שקריאה זו "התהלך לפני והיה תמים" היא זו שהובילה לכריתת ברית ה' עם אברהם.

יודעים אנו, שכרת ה' ברית גם את נח, וגם את אברהם;

בברית נח נאמר –

את קשתי נתתי בענן והיתה לאות ברית ביני ובין הארץ.[17]

הקשת היא אות הברית שכורת ה' עם נח. תוכן הברית הוא שכאשר יהיה ראוי העולם ללקות במבול, תיראה הקשת בענן כאות להבטחת ה' "ולא יהיה עוד המים למבול לשחת כל בשר".[18] ברית זו, מנתקת בין הקדוש ברוך הוא לבין המציאות. התערבותו של הקדוש ברוך הוא במציאות מביאה בהכרח להרס ולחורבן, למבול. לכן, מוטב שתנהל המציאות למטה את חייה כמות שהם מבלי התערבות ה' במעשיה.[19] ברית זו, מנתקת באופן גמור את השמים מהארץ. זאת בהתאם, לעבודתו הרוחנית של נח, שכאמור אף היא לא הצליחה להשפיע על בני דורו של נח, ולחבר בין העליונים לתחתונים.

לעומת זאת, אות הברית בין הקדוש ברוך הוא לאברהם היא המילה –

זאת בריתי אשר תשמרו ביני וביניכם ובין זרעך אחריך המול לכם כל זכר.[20]

המילה עניינה הטלת חותם אלקי בבשר; החיבור המוחלט בין השמים לארץ. מי שמסוגל להתהלך לפני האלקים; להתהלך במקומות החשוכים והאפלים, וגם בהם לגלות את האלקים, ראוי שתיכרת עמו ברית שסימנה הוא  - חותם אלקי שנחתם בבשר ודם; החיבור המוחלט בין העליונים לתחתונים.

זרע אברהם אהבי

ויאמר ה' אל אברם לך לך. ילמדנו רבנו, אדם מישראל מהו שיקבל עליו מלכות שמים כשהוא מהלך. רב אידי ורב הונא בשם רבי יהודה ורבי יוסי בשם רבי שמואל אמרו, אסור לקבל עליו על מלכות שמים כשהוא מהלך, אלא יעמד במקום אחד ויכון לבו לשמים באימה וביראה ברתת ובזיע ביחוד השם, ויקרא, שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד, כל אחד ואחד בכונת הלב, ואחר כך, ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד. וכשמתחיל ואהבת, רצה מהלך, רצה עומד, רצה יושב, שכך כתיב, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך.[21]

בקריאת "שמע ישראל" יש לעמוד "באימה וביראה ברתת ובזיע ביחוד ה'", ולקבל עלינו עול מלכות שמים. כאשר מקבלים עול – היראה ממלאת את הלב, וממילא לא ייתכן שיעסוק האדם בעיסוקיו השונים תוך כדי קבלת העול. קבלת העול נעשית מתוך יראה, שעניינה התבצרות והתכנסות פנימית, ולכן האדם עוצר עצמו מלכת, עומד ביראה וברתת ואומר "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד".

אדם האוהב את ה', הוא מתבטל לגמרי באלקות. אם כך, היינו מצפים שגם הקורא את פרשת "ואהבת" יימנע מלעסוק בעיסוקיו השונים, ואף למעלה מזו; הוא פשוט ייעלם! אך לא כך עולה מהמדרש. דווקא לגבי קריאת פרשת "ואהבת" אומר המדרש – "רצה מהלך, רצה עומד, רצה יושב", ונראה אפילו שיש כאן עניין מהותי שכך תתבצע קריאת פרשת "ואהבת", וכפי שאומר המדרש: "שכך כתיב, בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך"!

עולה מדברי חכמינו זכרונם לברכה במדרש, שאהבת ה' שייכת גם, ואולי דווקא, כאשר עסוקים בעניינים אחרים. מהגמרא[22] עולה אפילו, שהפסוקים מדברים על הליכה וישיבה דרשות ולא הליכה וישיבה דדבר מצוה[23]; בהליכתנו ובישיבתנו קוראים אנו את פרשת "ואהבת". האהבה, בניגוד ליראה, מבטאת כנראה את החיבור בין השמים לארץ, ולכן שייכת היא גם כאשר עוסקים אנו בעניינים ארציים. אהבת ה' שייכת דווקא כאשר מתהלכים לפני האלקים; הולכים במקומות האפלים והחשוכים ומגלים גם בהם את ה'. "ואהבת את ה' אלקיך...והיו הדברים האלה אשר אנכי מצוך היום...ושננתם לבניך ודברת בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך".

ממשיך המדרש[24] - 

אתה מוצא כל המדקדק על המצות, שכרו מרבה, שכן מצינו באברהם שדקדק על המצות, לפיכך נקרא אהבו של הקדוש ברוך הוא, שנאמר, זרע אברהם אהבי.

אברהם נקרא אוהבו של מקום; באהבתו, חיבר אברהם שמים לארץ, עליונים לתחתונים.

ה'מכה בפטיש' של פיזור שבעים האומות לארצות שונות, הוא בחירה של אב אומה אחד שיגיע לארץ ייחודית, "הארץ אשר אראך", ארץ בה ה' נגלה. בארץ הזו, תנהל האומה הנבחרת התנהלות חיים רגילה, כמו זו של שאר אומות העולם, אלא שבחייה, תחבר האומה שמים לארץ.

זו הקריאה שאברהם נקרא אליה, ולאורה – יבנה את כנסת ישראל.

 


* סוכם על-ידי תלמידים.

[1] ישעיה מח, ח.

[2] בראשית יב, א.

[3] בראשית י,ה.

[4] דברים לב, ח.

[5] בראשית יא,ב.

[6] בראשית יא,ט.

[7] "וימצאו בקעה בארץ שנער וישבו שם" (בראשית יא, ב.).

[8] בראשית יא, ד.

[9] בראשית יב, ב.

[10] בראשית רבה לט, יא.

[11] שם.

[12] דברים ד, ז.

[13] בראשית יב, ו-ט.

[14] בראשית ו, ט.

[15] בראשית יז, א.

[16] במדרש נאמר: "ולמה אברהם דומה לאוהבו של מלך שראה את המלך מהלך במבואות אפלים והתחיל מאיר לו דרך החלון אמר לו עד שאתה מאיר לי דרך החלון בוא והאר לפני כך אמר הקב"ה לאברהם אבינו עד שאתה מאיר לי מאספמיא וחברותיה בוא והאר לי בארץ ישראל" (ילקוט שמעוני פרשת נח רמז, נ)

[17] בראשית ט, יג.

[18] בראשית ט, טו.

[19] במונחים שלנו, יש כאן מעין "השבתת נשק". הרמב"ן (בראשית ט, יב) מחדד עניין זה: "ואמרו בטעם האות הזה כי הקשת לא עשאו שיהיו רגליו למעלה שיראה כאלו מן השמים מורים בו, וישלח חציו ויפיצם בארץ, אבל עשאו בהפך מזה להראות שלא יורו בו מן השמים, וכן דרך הנלחמים להפוך אותו בידם ככה כאשר יקראו לשלום למי שכנגדם".

[20] בראשית יז, י.

[21] תנחומא לך לך, א.

[22] ברכות יא, ע"א.

[23] "אמר רב פפא כי דרך, מה דרך רשות אף כל רשות", ומשם לומדת הגמרא ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה".

[24] שם.
צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 3030

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer