חיי שרה - שיחתם של עבדי אבות - שיחת ליל שבת התשס"ז

icon קישור לגירסת הדפסה 

שיחת ליל שבת פרשת חיי שרה התשס"ז*

שיחתם של עבדי אבות

בפרשת השבוע מתואר מעשה אליעזר עבד אברהם הנשלח לחפש אשה ליצחק. רבותינו במדרש עומדים על אריכות הדברים שמקדישה התורה למעשה זה לעומת פרשיות אחרות בהן קיצרה בדבריה:

ויתן תבן ומספוא לגמלים. א"ר אחא יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים, פרשתו של אליעזר שנים וג' דפים הוא אומרה ושונה, ושרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא, רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בן יוסי אומר זה וזה.  [1]

מעשי אבות

במיוחד האמונים במשך רוב רובו של היום על לימוד של פרטי דינים והלכות הנלמדים מייתור תג אחד או אות קטנה אחת, ולעתים אף פחות מכך, תמהים על הערך שרואה התורה בסיפור שליחותו של אליעזר בהרחבה ובפירוט רב. מן הפער הזה שבין האריכות שבה מתואר מעשה אליעזר עבד אברהם לעומת הקיצור התכליתי בפרשיות הלכתיות הנוגעות בגופי תורה, למד ר' אחא על היחס הנכון בין מעשי אבות ובין פרטי המצוות:

יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים.

בעבר הוזכר שהלימוד על דחיית מצוות התורה מפני פיקוח נפש אינו רק מצביע על הכרעה בהתמודדות בין שני ערכים בעת שיש התנגשות ביניהם, אלא אף על תכליתן של המצוות. כאשר חז"ל דורשים "ושמרתם את חֻקֹּתי ואת משפטי אשר יעשה אֹתם האדם וחי בהם"[2] - "ולא שימות בהם"[3] הם מלמדים למעשה על תכליתן של מצוות התורה - להביא את האדם לחיים. אין כאן דחייה של המצוות מתוך ראיית הערך שבחיי האדם, אלא תפיסה עקרונית הרואה את המצוות כולן כמיועדות לרומם את חיי האדם ולהעלותם למדרגה אלקית, וממילא אינה מאפשרת להעלות על הדעת העדפה של קיום פרט כלשהו ממצוות התורה על חשבון חיי אדם מישראל.

באופן דומה, מדגישה התורה את ערכם של מעשי האבות כמייצגים דרך של חיים שלמים וכוללים שכולם מונחים על-פי הרצון האלקי ובכולם באה לידי ביטוי מדרגה מרוממת של חיי אדם הצועד בדרך ה'. כיוון שתכליתן של המצוות המעשיות ושל פרטי הדינים, ואף הבסיס ממנו הן יונקות, הינם מציאות שלמה של חיים, מרחיבה התורה בסיפור מעשה אליעזר עבד אברהם ומניחה לנו ללמוד דקדוקי הלכות מייתורי אותיות בפרשיות אחרות. כך נדע לתת את המקום הראוי לפרטי הפרטים המעשיים של מצוות התורה, במסגרת החתירה והשאיפה לחיים שבכללם מרוממים יותר ומביאים לידי ביטוי את רצון ה' במציאות.

שיחת אבות

אלא שחיי האבות מסופרים לכל אורך ספר בראשית ולא רק במעשה אליעזר עבד אברהם. ובעוד ששאלתו של ר' יצחק, המובאת בראשית פירושו של רש"י לתורה, מוסבת על כל סיפורי האבות, לאור הסברה כי היה ראוי לפתוח את התורה מן המצווה הראשונה שנצטוו בה ישראל, דברי ר' אחא במדרש מדגישים דווקא לגבי אליעזר כי "יפה שיחתן של עבדי בתי אבות מתורתן של בנים". ואכן, בפרשתנו האריכות בספורו של אליעזר בארם נהריים דורשת הסבר יותר מאשר כל פרשיות בראשית. כל מעשה אליעזר מתואר בתורה פעמיים, פעם אחת בעת ההתרחשות עצמה ופעם נוספת מפיו של אליעזר המספר את הדברים לבתואל ולבן. הכפילות הזו בתורה שמלמדת אותנו גופי הלכות בלשון קצרה מלמדת, אולי יותר מסיפורי אבות אחרים, כי יפה שיחת עבדי אבות מגופי הלכות תורתם של בנים.

אך נדמה שאין ההבחנה בכפילות ממצה את חידוש התורה בפרשתנו. התבוננות בכפילות עשויה ללמדנו על היבט משמעותי שדווקא אותו מדגישה התורה - האריכות באה להצביע על חשיבות ההתרחשויות כפי שהן מתוארות על ידי אליעזר עצמו.

מכאן נלמד כי לא רק עצם מעשי האבות מהווים אבן יסוד בתורה, אלא גם דרך התבוננותם בעולם ובמתרחש בו צריכה להילמד על ידנו. מתוך סיפורו של אליעזר ניתן לעמוד על האופן שבו נקלטת המציאות על ידו. ובכלל, יש לקנות בעצמנו את דרך ההסתכלות של האבות על המאורעות וליישמה במהלך חיינו. מעבר לערך שבלימוד כיצד ניהלו האבות את חייהם ומה הדרך שבה פעלו, יש להטמיע בקרבנו את נקודת המבט שלהם על המציאות, את העמדה שמתוכה קלטו אותה והושפעו ממנה.

מסיפורו של אליעזר ניתן ללמוד גם על אופיה של שיחתם של אבות. יש בה מימד שמסוגל להעביר את הדרך של קליטתם את המציאות, אך יש לה גם חשיבות ללמד כיצד לבטא את המתחולל בקרבם פנימה. נודעת חשיבות רבה לתודעתו של האדם המתנהל במציאות ולנקודת המבט ממנה הוא רואה את הדברים וחווה אותם, אך משמעותית גם היכולת שלו להביע את אותן תחושות וחוויות כלפי חוץ. זוהי חלק ממעלת האדם כ'מְדַבֵּר', כבעל יכולת לספר ולומר, להוציא החוצה, את שעבר עליו ונקלט על ידו.

מן האופן שבו מתוארים הדברים כאשר אליעזר מספר אותם נוכל ללמוד מה חשוב ויש להדגישו ומה שולי, מה ניתן לספר כמות שהוא ומה יש להצניע ואף לשנות.

אוזניים קשובות יצליחו לדלות משיחתם של עבדי אבות אבני יסוד משמעותיות לדרך החיים ולאופני ההתנהלות במציאות.

עבדי אבות

המדרש מלמד אותנו פרט משמעותי על זהותו של אליעזר עבד אברהם:

"וירץ לבן אל האיש החוצה אל העין... ויאמר בא ברוך ה'", שהיה סבור בו שהוא אברהם, שהיה קלסתר פניו דומה לו. א"ר יוסי ב"ר דוסא: כנען הוא אליעזר, ועל ידי ששרת אותו צדיק באמונה יצא מכלל ארור לכלל ברוך.[4]

כנען בנו של חם בן נח הוא אליעזר עבד אברהם, וכאשר לבן רואה אותו לראשונה הוא משוכנע כי העומד לפניו אינו אלא אברהם בעצמו לאור הדמיון במראה פניהם.

לכאורה, קשה להעלות על הדעת אנטיתזה יותר מושלמת לדרכו של אברהם אבינו מאשר כנען. כנען על היותו ארור ושטוף תאוות כפי שעולה מפרשת שכרותו של נח לאחר המבול, מייצג את הניגוד הגמור לדרכו של אברהם אבינו הצועד בציווי ה' ומבורך על ידו. ויחד עם זאת, "על ידי ששרת אותו צדיק באמונה" חל שינוי קיצוני, עמוק ומשמעותי באישיותו של כנען. ההתחככות עם אברהם החי חיים מרוממים של נאמנות לצו האלקי, המתנהל לאורם של צדק ומוסר, מטמיעה בכנען אופי אחר ומחוללת בו מהפך פנימי ועמוק, שבא לידי ביטוי אפילו בקלסתר פניו שנעשה דומה לזה של אברהם אדוניו.

בכוחה של שיחתו של אליעזר-הוא כנען- אשר ממנה מתגלה לנו אליעזר כמי ששייך למדרגת חיים גבוהה, להורות לנו על עוצמתם האדירה של חיי האבות. לחיים שמביאים לידי ביטוי את רצון ה' במציאות על כל צעד ושעל, קיימת השפעה אדירה. יש בהם את היכולת להביא לתיקון ושכלול של מציאויות רחוקות, ולחולל מהפך גם במי שנראה כמנותק לחלוטין מכל קרבת אלקים. השפעה כזו אינה יכולה להתרחש מכוח פרט מעשי, או מדקדוק הלכתי כזה או אחר. רק הוויית חיים שלמה וכוללת אשר חדורה ומלאה בתוכן פנימי של דבקות בה' כזו של האבות, מסוגלת להביא לידי כך ולקרב אפילו את כנען, להוציאו מכלל ארור לכלל ברוך.

שלמות עד לפרטים הקטנים

אלא שמתוך הדגשת ערכם של חיי האבות המרוממים למעלה מפרטים מעשיים ודקדוקי הלכות ניתן להעלות אפשרות שממעיטה בחשיבות אותם פרטי פרטים, גופי הלכותיה של תורת הבנים. אך רבותינו מדגישים במדרש כי אין ההימצאות במעלה הגבוהה של האבות כוללת רמיסה וזלזול בפרטים המעשיים:

ומים לרחוץ רגליו ורגלי האנשים אשר אתו, א"ר אחא יפה רחיצת רגלי עבדי בתי אבות מתורתן של בנים שאפילו רחיצת רגלים צריך לכתוב, והשרץ מגופי תורה ואין דמו מטמא כבשרו אלא מריבוי המקרא, רשב"י אומר טמא הטמא ר"א בר"י אמר זה וזה.[5]

אין התורה חפצה להעמיד את חיי האבות כמוארים בהילה רוחנית מופשטת המנותקת מכל הוויית חיים ארצית. להפך, אפילו את "רחיצת רגלי עבדי בתי אבות", פעולה פשוטה, אנושית, חסרת הוד, מתארת התורה בפרוט. אין גדלם ורוממותם של חיי האבות באה על חשבון פרטי פרטים מעשיים, אלא דווקא עוצמתם של חיים אלקיים כאלה היא בכך שהם מאירים ומדריכים את ההתנהגות בכל פינה ופינה של המציאות, מנחים באופן מדוקדק כל מעשה קטן שבחיים.

מימרא זו, הפחות מפורסמת, של ר' אחא משלימה את התמונה העולה מן המימרא הראשונה שלו במדרש. חיי האבות בעלי ערך רב, שמצדיק אריכות דברים של התורה המקמצת במלותיה כאשר מדובר על דקדוקי דקדוקים של מצוות ודינים כטומאת השרץ, אך אותו ערך בא דווקא מתוך העובדה שהחיים המרוממים מעניקים משמעות גם לכל פרט מעשי.

בניית בית בישראל

אין לך פרשה בתורה העוסקת בבניית בית בישראל באופן מובהק יותר מאשר פרשתנו, בה יוצא אליעזר בשליחות אברהם לחפש אשה ליצחק. מפרשה זו נלמד גם מה חשוב בבניית בית שמהווה המשכיות לבית אברהם.

בית בישראל צריך להיות מושתת על מציאות חיים מרוממת ומשמעותית מעל ומעבר לכל פרט מעשי שיש להקפיד עליו מתוך מחוייבות כלשהי, כשם שמדגישה זאת התורה בהאריכה בסיפור מעשי האבות יותר מאשר בציווי על דקדוקי דקדוקים של דיני תורת הבנים.

משיחת עבדי אבות נלמד כי החיים בבית אמורים להתעלות אל מעל ומעבר לכל פרטי הפרטים הטכניים היום-יומיים, לחיות חיים מרוממים ומשמעותיים. יחד עם זאת, חשוב לזכור כי אין חייהם המרוממים של האבות מנתקים אותם מן ההתייחסות הראויה אל פרטי החיים המעשיים. להפך, הבית חייב להיות כזה שעוצמותיו האדירות יאירו וידריכו גם מעשים יותר פשוטים ותדירים כרחיצת הרגליים, כאופן הדיבור בו מדברים בבית - מה להדגיש ומה להצניע, מה לומר ומה להימנע מלומר, וקל וחומר שלא יאפילו כהוא זה על ההקפדה בפרטי פרטים של דיני התורה. ומתוך כך ייבנה בית שימשיך את דרכו של אברהם, דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, אשר משפיעה, מתקנת ומשכללת גם מציאויות רחוקות ומנותקות כביכול מן האלקי.

 


* סוכם על-ידי תלמידים.
[1] בראשית רבה, פרשה ס.
[2] ויקרא יח, ה.
[3] יומא פה, ב.
[4] בראשית רבה שם אות ז.
[5] שם אות ח.

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 4728

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer