תולדות - לו משפט הבכורה - שיחת ליל שבת התשס"ז

icon קישור לגירסת הדפסה 

שיחת ליל שבת פרשת תולדות התשס"ז*

לו משפט הבכורה

ואלה תולדות יצחק... ויהי יצחק בן ארבעים שנה בקחתו את רבקה... ויעתר יצחק לה' לנכח אשתו... ויעתר לו ה' ותהר רבקה אשתו. ויתרוצצו הבנים בקרבה ותאמר אם כן למה זה אנכי ותלך לדרש את ה'. ויאמר ה' לה שני גֹיים בבטנך... ולאֹם מלאֹם יאמץ ורב יעבד צעיר.[1]

עוד בטרם לידתם של יעקב ועשו כבר מתרחשת התרוצצות בבטנה של רבקה, התרוצצות אשר תימשך, כך מתברר לרבקה, לעולם. מדובר בהתמודדות תמידית של לאום מול לאום, ועוד מתבשרת רבקה כי רב יעבוד צעיר.

למעשה, ההתרוצצות של יעקב ועשו מהווה חלק בלתי נפרד מהתמודדויות האחים שבספר בראשית שבהם חוזרת על עצמה תופעת דחיית הבן הראשון, האח הבכור, ובחירה בבן הצעיר יותר. כך באשר לבחירת יצחק ודחייתו של ישמעאל, ובהמשך - בתוך בית יעקב תינתן העדפה, אף כי אין היא כרוכה בדחייה גמורה ומוחלטת של הבכור הטבעי ביחס לצעיר יותר.

עם זאת, קיים במתח שבין יעקב לעשו מימד נוסף ייחודי. מלבד השאלה מי ייבחר להיות ממשיך השושלת, הצינור שדרכו תעבור הסגולה האלקית, נושא דבר ה' וברכתו בעולם, עומדת על הפרק גם ההתמודדות על הבכורה. יעקב שנולד שני טוען לא רק לקבלת הברכות כי אם גם לכתר הבכורה האמיתית. יעקב הזוכה בבכורה ובברכה אינו רק הבן הנבחר וממשיך דרכו של יצחק אלא גם מהווה את הראשית שבמהותה מביאה לידי ביטוי באופן עמוק את מה שעומד ביסוד, את החזון הגדול של ההורים שאמור לצאת אל הפועל ולהתגלות במציאות דרך הבנים.

מתבקש אפוא להבין מדוע קודמת הופעתו של הבן הנולד ראשון (ועתיד להידחות) ללידתו של הבן אשר מהווה את הראשית האמיתית ואשר מיועד לבכורה. ובאופן יותר כללי, יש לעמוד על האופן שבו מופיעים דברים במציאות: "ברישא חשוכא והדר נהורא" - כך בבריאה "ויהי ערב" ורק אחר כך "ויהי בוקר", וכך גם בהמשך ספר בראשית כאשר הבן הנבחר נולד רק לאחר שבא לעולם מי שהוא הבכור הטבעי, ובכל זאת הוא אינו זה שיהווה את החוליה הבאה בְּשרשרת התפתחות העולם וצעידתו אל שכלולו ותיקונו.

מתחיל בגנות ומסיים בשבח

בצורה בסיסית ניתן לבאר כי הופעת המציאות החסרה קודם להופעת המציאות המתוקנת, נדרשת לשם הכרה בטובה. כך מוצאים אנו בהגדה של פסח "מתחיל בגנות ומסיים בשבח", ומובן בפשטות כי לשם הבנת השבח במלוא משמעותו יש להתבונן תחילה בגנות שקדמה לו. רק בזכות המפגש הראשון עם מציאות של חסרון והעדר ניתן להבין כראוי את הטובה שמופיעה אחריו. לכן נברא העולם, ואף מתקדם אל תיקונו, בדרך שבה קודמת הופעה חסרה ופגומה למציאות השלמה והמתוקנת.

נהמא דכיסופא

ברובד נוסף יש להבין כי חלק מן השלמות של המציאות המתוקנת כרוך בכך שהיא תושג מתוך מהלך של עבודה ומאמץ להשתלמות. השפעת הטובה מיד ובשלמות מולידה אצל המקבל תחושה של בושה "נהמא דכיסופא", וממילא לא ניתן לראות שלמות גמורה בהופעה כזו. רק מכח הופעה של חסרון הדורש השלמה, צועד האדם והעולם כולו בדרך של תיקון ועבודה מאומצת לקראת השגת השלב המופיע דוקא אחר כך, שבו מתגלה המציאות המפותחת יותר, המשוכללת, זו שיש בה שלמות.

נשמה בגוף

כיוון משמעותי שונה לפענוח דרך הנהגת ה' את העולם בהדרגה של "ברישא חשוכא והדר נהורא" קשורה ליחס שבין החלום והגשמתו. הבריאה כולה מיועדת להביא לידי מציאות שבה מופיעה אידאה אלקית בעולם גשמי, רוח מפיחה חיים בחומר, נשמה בגוף. זהו חלום פלאי שעליו אנו מברכים "מפליא לעשות". כדי שיופיע חלום כזה יש להתחיל בקיום הדרגתי של המציאות בתהליך שנע מלמטה למעלה. הכרחי לפנות אל המציאות החמרית והנמוכה במושגיה שלה ולצעוד עימה צעד אחר צעד בדרך העולה בית אל.

מעין מציאות זו מופיעה בלידת תינוק. ההורים תולים בתינוקם תקוות גדולות ורוקמים חלומות שמימיים אודות עתידו - שיהיה בעל מחשבות מרוממות ובעל רגשות עוצמתיים, שיביא לידי ביטוי כוחות משמעותיים, שיתרום למציאות ויקדם אותה. אך בראשית הופעתו, התינוק נראה כרחוק שמים מארץ מאותו חלום. הוא נולד כתלוי לגמרי וזקוק לסיוע ועזרה בכל. ההורים אינם ממטירים עליו באחת את כל ההשפעה הנדרשת למימוש חזונם הגדול ולהגשמת החלום אודות עתיד הילד. אין בכוחו של התינוק שזה עתה נולד לקלוט שפע כה גדול. הוא זקוק לסיוע של ההורים ברמתו שלו, בכלים שיש לו ובמושגים שאותם יכילו אותם כלים שברשותו. צועדים עימו לאט לאט, שלב אחר שלב, ורק כך ניתן להגיע ליום שבו יעמוד אותו ילד על רגליו ויממש את התקוות שנתלו בו.

באופן דומה נוהגים יהושע וכלב בנסיונם להניע מהלך של שינוי וקידום בעם ישראל. בשובם מתור את ארץ כנען מוציאים המרגלים את דיבת הארץ רעה ומדרדרים את העם למיאון להיכנס לארץ ולהתמרמרות על היציאה ממצרים. כדי לרומם את העם מן המדרגה בה הוא מצוי ולהוציא אותו מן הבוץ בו שקע, נוקטים יהושע וכלב בדרך של ירידה אל מדרגתו הנמוכה של העם והתקדמות משם ביחד איתו כלפי מעלה. "ויהס כלב את העם"[2] בדרך שבה נדמה לשומעים כאילו ברצונו להמשיך את תנועת העם במריו ובקובלנה על משה, ומנקודה זו של השתתפות עם העם במציאות הנמוכה שבה הוא נתון מנסים יהושע וכלב לקדם ולתקן, להשפיע ולבנות את היחס הנכון אל הארץ ואל יציאת מצרים.

ניתן להופיע את המציאות האידאלית והמרוממת מיד בהתחלה, אך בדרך כזו תיוותר אותה אידאה כהוויה רוחנית מופשטת, המנותקת מכל קישור אפשרי לחמרי ולנמוך. לא זה החלום. הבריאה נבראת במטרה לגלות אלקות בארץ, להביא את החמריות לכך שהיא תופיע את הרוחניות המרוממת. לשם כך, הכרחי לפנות אל המציאות החמרית במושגיה, במדרגה שבה היא מצויה, ומשם יש להשפיע עליה בהדרגה, בהתחשב ביכולת הקיבול של הכלים במעלתה הנמוכה - לא בהמטרה עיוורת של שפע רוחני שיאפס את המציאות החמרית לחלוטין ויבטל לחלוטין את קיומה.

בדרך זו מנהיג הקב"ה את עולמו - למן הבריאה שבה קודם ההעדר להוויה, החושך לאור, הערב לבוקר, ולאורך ספר בראשית בו מופיעה הקליפה קודם להופעת הפרי, ונולד הבכור הטבעי ששייך יותר אל השלב הנמוך יותר, החמרי, הבסיסי, בטרם נולד הבן הנבחר שיתקדם מתוך המציאות הנמוכה שקדמה לו ויצעיד בהדרגה מלמטה למעלה ביחד איתו את ההוויה כולה, לקראת מילוי החזון הגדול של הופעת נשמה בגוף.

לו משפט הבכורה

נשוב ונתבונן במשל התינוק והוריו. ברור שקיימת נקודה של אמונה פנימית של ההורים, שמכוחה הם מוכנים להשקיע בצעידה האיטית והמדורגת עם התינוק מתוך הנחה שבעתיד הוא יגיע לכך שיתגשם בו החלום הגדול שטוו לגביו, שיהיה בעל תפקיד משמעותי בשכלול העולם: שמחשבותיו יהיו מפותחות ומקדמות, שרגשותיו יהיו עשירים ומלאי תוכן וייעוד. אין ספק שכבר בעודו תינוק אשר באופן גלוי תלוי כל כך בהוריו, טמונים בו בצורה נסתרת הכוחות האדירים שעתידים לצאת אל הפועל אם אכן יושקעו בו המאמצים הנדרשים. זרע שנזרע באדמה נראה במבט פשוט כקטן וחסר ערך, אך האמת היא שכל כוחות הצמיחה וההתפתחות של הצמח גנוזים וטמונים בו מראשיתו, אלא שהם מצויים בו בכח ויש לאפשר להם לצאת אל הפועל, להתממש במציאות.

נדמה שהדברים משתקפים ביחס בין דברי התורה שבכתב כי "יצר לב האדם רע מנעריו" ובין מדרש חז"ל אודות המלאך המלמד את העובר בעודו במעי אימו את כל התורה כולה. אמנם באופן גלוי משעה שננער לצאת ממעי אימו מופיע התינוק כחסר, תלוי מאוד, פגום ובעל יצר רע, אך האמת היא שבהעלם טבועה בו משלב מוקדם יותר, משעת העיבור, שייכות לנקודת גובה אינסופית, למציאות של שלמות וידיעת כל התורה כולה.

ההתחלה הגלויה היא חסרה ופגומה, נמוכה וחמרית, אך נקודת הראשית האמיתית קדומה יותר. בהעלם, עוד לפני הגילוי קיימת נקודת ראשית אשר טומנת בחובה את כל יכולות הצמיחה וההתפתחות שעתידים לצאת אל הפועל מאוחר יותר, ואשר בהם תלויה הגשמת החלום שנטווה אודות המשמעות האדירה שתבוא לידי ביטוי כאשר תתקדם ותשתכלל אותה מציאות נמוכה וחמרית שהופיעה תחילה, לאחר מהלך ארוך והדרגתי של התקדמות וצעידה כלפי מעלה לקראת מימוש אידאה אלקית מרוממת במציאות חמרית ובחיי מעשה.

כך מובן כי אף שעשו הוא הנולד ראשון, מן הבחינה העמוקה יותר, הראשית האמיתית נמצאת ביעקב. עשו מביא לעולם מציאות גולמית נמוכה שיש לקדם ולפתח אותה כך שתביא לידי ביטוי ערכים מרוממים אלקיים, אך כל היכולת של אותה מציאות גולמית לצמוח גנוזה בראשית האמיתית, ביעקב שנזרע מטיפה ראשונה ואשר חתום בסגולה האלקית. יעקב אינו רק הבן הנבחר להמשיך אחרי יצחק, אלא הוא גם הבכור האמיתי, שבו טמונים הכוחות להצמיח את המציאות הגולמית החמרית והנמוכה שמגולמת בדמותו של עשו שיצא ראשונה.

קול יעקב וידי עשו

אולם כאמור אין משמעותו של החלום הגדול של גילוי נשמה בגוף יכול להתממש במציאות רוחנית מופשטת. עניינה של הבריאה הוא לפתח את המציאות החסרה, הפגומה, אולי אפילו החשוכה, המופיעה בתחילה ולרומם אותה למעלה עליונה. ברכתו של יצחק אינה ניתנת ליעקב אלא כאשר הוא עומד בלבושו של עשו. החלום הגדול יבוא לידי מימוש רק מתוך עמדה של תמימות של יושב אהלים וטהרה ראשיתית של יעקב, הלבושה בבגדי עשו החמודות; מתוך נקודת מוצא זכּה של הסגולה האלקית שמאפשרת פיתוח וקידום של מציאות נמוכה לעבר היעד שהציב הבורא, אך רק בשעה שהיא כוללת הכרה בכך שמלוא משמעותה הוא דוקא בנטילת המציאות הגולמית החמרית הנמוכה והצעדתה צעד אחר צעד מתוך מושגיה לקראת תיקון ושכלול של עולם שמגלה את רצון ה'.

בניית בית בישראל

גם בבניית בית בישראל ניתן להתבונן משתי נקודות מבט הפוכות: יש רואים ברגעים הראשונים של בניית הבית שיא שממנו אפשר רק לרדת, נקודת גובה שאפשרית רק ברגע הראשון, ומיד ברגע שייפגש הזוג עם משברי היום יום ועם קשיי השגרה תתפוגג האוירה הרוחנית-רחפנית-מנותקת מן המציאות האופפת את רגעי בניית הבית הראשונים.

אולם, מבט מעמיק יותר מגלה כי מדובר ברגע של הופעת ראשית שטומנת בחובה כוחות אדירים של הצמחה ופיתוח שעתידים לבוא לידי ביטוי בהמשך. אמנם, ההופעה הראשונה בגלוי היא של מציאות גולמית, נמוכה, חסרה, אך בתשתית העמוקה, ביסודות הבית מונחת הראשית שנועדה לקדם את הבית, להצעידו צעד אחר צעד, לרוממו שלב אחר שלב, לבנותו נדבך על גבי נדבך, לקראת מימוש החלום הגדול המונח בתשתיתו של הבית - הופעת מציאות מרוממת ואלקית בתוך עולם חומר; גילוי שכינה בבית זוג מישראל, שמאיר גם לעם ישראל ולהוויה כולה.

 


* סוכם על-ידי תלמידים.
[1] בראשית כה, יט-כג.
[2] במדבר יג, ל.

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2562

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer