תולדות - אברהם הוליד את יצחק - שיחת סעודה שלישית התשס"ב

icon קישור לגרסת הדפסה 

פרשת תולדות התשס"ב, שיחת סעודה שלישית*

אברהם הוליד את יצחק

ואלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק.[1]

ומפרש רש"י על אתר:

לפי שהיו ליצני הדור אומרים: מאבימלך נתעברה שרה, שהרי כמה שנים שהתה עם אברהם ולא נתעברה הימנו. מה עשה הקב"ה? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל: אברהם הוליד את יצחק. וזהו שכתב כאן יצחק בן אברהם היה, שהרי עדות יש שאברהם הוליד את יצחק.

אברהם הוליד את יצחק?

חז"ל בבואם לבאר את הכפילות בפסוק, מבארים כי כוונת הפסוק היתה להוציא מהמחשבה שיצחק חס-וחלילה אינו בנו של אברהם. הדבר מעלה תמיהה; מי העלה בדעתו שכך פני הדברים?!  מדוע "ליצור" קושיה, שעל פניה נראית כמשוללת כל יסוד. וכי אנו בקוראינו את מהלך הפרשיות היינו מעלים על דעתנו טענה כה מוזרה?! יתרה מזאת, גם אם היו אי אלו אנשים שבאמת הירהרו כך בלבם, מדוע התורה מתייחסת לכך? מדוע יש לכתוב על כך בתורה, ולתת מענה -על-ידי יצירת דמות קלסתר פני יצחק דומה לפני אברהם - לאותה מחשבת זדון?!

כֹּח הליצנות

הקושיה רק מתחדדת כאשר אנו מתמקדים במי הם אותם אנשים המעלים את הטענה הזאת. אלו הם "ליצני הדור". מה היא ליצנות? ליצנות היא כֹח שיכול למוטט כל דבר, להראות כיצד אין בדבר ממש. להוציא את הרצינות שברעיון, ולהוכיח שהוא כלום, ריק מכל וכל. לאור זאת קשה עוד יותר להבין את ההתמודדות. מה היא תועיל - וכי מי שירצה לחמוד לצון גם אחרי שקלסתר פני יצחק כפני אברהם - לא יוכל לעשות כן?! מי שרוצה לזלזל על-ידי ליצנות, מסוגל לעשות בדיחה מכל דבר! יש נס, יצחק נולד לאחר מאה שנה לאברהם. יש אפילו ראיה לכך: יצחק דומה לו. וליצני הדור, המעונינים להתבדח ולהוכיח שהדברים אינם כך, עדיין יוכלו לעשות כן.

אם כן, למה כלל להתיחס לטענתם?

אין אחיזה במציאות

עלינו להעמיק ולהתבונן מה היא ליצנות. ביסודה, לליצנות יש נתונים במציאות עליה היא יכולה להתבסס. יש מצב נתון שאינו ברור, ולפיכך נותן מקום לפרשנות ליצנית.

אנו יודעים היטב כי לאברהם ושרה באמת לא נולד ילד במשל שנים ארוכות. זאת המציאות: אברהם בן תשעים ותשע, ושרה - מעט פחות מזה, ובגיל מופלג כזה עוד אין להם צאצאים. לאמירה זאת רובד נוסף - עמוק יותר. לא רק ילד אין פה, בעצם אין פה המשכיות. כל מה שניסה אברהם לחדש בעולם, הקריאה בשם ה', והקישור של עולם הנצח לעולם הזה, לכל זה - אין ביטוי ממשי במציאות, אין המשך. חוסר היכולת להביא צאצא ממשיך, מעיד לכאורה שהרעיון שאברהם מנסה להנחיל - אין לו קשר אמיתי לעולם הזה; אין לו אחיזה במציאות והוא נוגד את הטבע! זהו עומק טענת הליצנים!

לידה

המצב המתואר לעיל היה נכון במשך עשרות שנים. אולם, לפתע הופעה מהממת, מדהימה ומפליאה. פתאום נעשה הבלתי צפוי והלא טבעי - לידה. לא נכונה טענתם, הנה - יש ילד, ובעומק - יש המשכיות ואכן הרעיון האלקי בהחלט שייך לעולם הזה. הוא מסוגל לפרוץ ולהופיע ולבא לידי ביטוי במציאות. לזאת אי-אפשר להתכחש ומוכרחים להכיר בדרכו של אברהם. עתה יש ראיה מוחלטת, וכולם אמורים להצטרף לקריאה בשם ה'.

אולם, הפסוק הראשון בפרשה חושף שלא התרחש תהליך הצטרפות לאברהם ודרכו באופן מוחלט. ליצני הדור עדיין בשלהם...

מאבימלך נתעברה

אומרים ליצני הדור: לא מאברהם נתעברה שרה כי אם מאבימלך. עם הנס ששרה עצמה יולדת בגיל כה מופלג - עם זה הם מוכנים "להסתדר" איכשהו. ימצאו לכך תירוץ. אולם העיקר מבחינתם הוא לטעון שאברהם לא ילד. אברהם, נושא דגל ה', ראשון המאמינים, לו לא ייתכן שיהיה המשך. בשום פנים לא יכול להיות שיש הופעת ה' במציאות עצמה. ממשיכים הם לטעון בעקשנות ליצנית כי אברהם הוא רעיון חולף, מנותק, ללא קשר למציאות וסופו להיעלם. לכן, ממשיכים לטעון בליצנותם כי יצחק איננו המשכו של אברהם.

אדרבא, מוסיפים ואומרים הליצנים: מאבימלך נתעברה שרה. כל עוד היתה קשורה לעולם רוחני עליון המתגלם באברהם - באמת אין לה המשך, אין לה יכולת להתקשר לעולם הזה. אולם, מרגע שנתנתקה, ויותר מכך - התחברה לעולם הזה המגולם באבימלך מלך גרר, רק אז זכתה לפרי בטן וממילא להמשכיות.

כך הם טוענים - יש להנמיך את הכל, להיות ריאלים, ולהתחבר למציאות הממשית. רק כך אפשר לעולם להמשיך להתקיים, רק כך אפשר להתקדם. חייבים לשיטתם, להתנתק מהעולמות העליונים על-מנת להצליח.

מי הם ליצני הדור?

לאור דברים אלו ברור מדוע חז"ל העלו טענה זאת ומדוע התורה בפסוק הראשון בפרשה מתמודדת עם טענה זאת. ליצני הדור אינם בודדים, ייתכן וזהו רוב הדור! הרי זאת אינה תופעה שולית, והטענה - איננה חסרת תוכן. יש כאן שיטה שלמה, ניתוק עליונים מתחתונים. כפי שלא נתפס שאברהם יוליד למאה שנה, כך לא נתפס שהרעיון שהוא מוביל יש לו המשכיות ואחיזה ממשית בעולם הזה. לרבים באמת קשה לעכל זאת. לפיכך, אי-אפשר להתעלם מהתהיות הללו, ויש להתייחס אליהן ולתת להן מענה ראוי. זאת הסיבה שהתורה ובעקבותיה חז"ל מתייחסים לליצנות הזאת. יתירה מזו: הפער בין עליונים לתחתונים אכן גדול באמת, וכל המגמה היא להצליח לקרב את הרחוקים הללו. זו המשימה של התורה בכלל ושל אברהם בפרט, וברור שצריך לתת פתח-מענה לקושי האמיתי הזה.

קלסתר פנים

כיצד מתמודדים עם טענתם של ליצני הדור?

"מה עשה הקב"ה? צר קלסתר פניו של יצחק דומה לאברהם, והעידו הכל: אברהם הוליד את יצחק". הדמיון הקיים בין פני יצחק לפני אברהם מעיד כי אכן יצחק הוא בנו של אברהם. ולאור דברינו - יש כאן עומק נוסף. לצור את קלסתר פני יצחק כשל אברהם היינו לצור את פני המציאות התחתונה כשל מקורה העליון. הווי אומר: בצד העלמה הגדולה שהתחתונים מעלימים את מקורם, יש גם הטבעות-חותם במציאות שמסייעות להבחין בהופעה האלקית במציאות. זיו פניו של אדם, כוחותיו וכשרונותיו, נסים, ועוד כהנה וכהנה הם זיו-שכינה שמסייע לתחתונים להבחין באבא האמיתי.

חובת הקשר למציאות

עלינו לפענח נקודה נוספת. כאמור, לליצנות יש על מה להתבסס במציאות, ישנם נתוני יסוד המהווים את הבסיס לליצנותם. טענו הליצנים - רק לאחר השהייה אצל אבימלך נתעברה שרה. ואכן, שרה באמת נתעברה רק אחרי ששהתה אצלו, לזה אי-אפשר להתכחש. אם כן, מה פשר הדבר?

חז"ל[2] מלמדים אותנו כי שרה נפקדה בבן, כיון שאברהם התפלל על אבימלך לאחר שעצר ה' את הלידות בביתו. ולמדו מכאן: "כל המבקש רחמים על חבירו והוא צריך לאותו דבר, הוא נענה תחילה". זאת הסיבה שנפקדה בבן רק לאחר השהייה בבית אבימלך.

 

אולם, הסבר זה של חז"ל איננו עונה באופן מלא. אמנם נכון שכל המתפלל על חבירו הוא נענה תחילה, אך לא נאמר שמי שלא מתפלל על חבירו לא נענה! וכי עד אותה העת לא התפלל אברהם להיפקד בבן? ומדוע אפוא נענה רק עתה?

כנראה צריך לומר שהיה צורך, הכרח, ששרה תהיה אצל אבימלך. על אברהם היה לרדת עד התחתית הנמוכה שבעולם המגולמת באבימלך וממלכתו, על-מנת שהרעיון האלקי יופיע גם בפינות אלו. זהו תפקידו של אברהם - להגיע לכל פינה, להאיר ולהגביר את הופעת ה' גם שם ולהתפלל שתשרה גם שם הברכה. רק אחר שמתחיל למלא את יעודו, הוא יכול לפרות בעצמו. רק אחרי המהלך הזה יופיע יצחק, יופיעו ההמשכיות והחיבור המלא לעולם. רק מתוך הבנה שיש חובה לקשור את העולמות הגבוהים ביותר עם העולמות התחתונים ביותר אפשר להמשיך ולקדם את המהלך האלקי הזה בעולם.

ייתכן שמי שרוצה להשאר בעקשנותו - יוכל אף מזה לעשות בדיחה, ולטעון שהשהיה אצל אבימלך - הקישור לעולם הזה לכשעצמו, הוא הגורם לברכה.

 

אולם, מי שמתבונן- קולט את קלסתר פניו של יצחק; מתפעל מהזיו המאיר שבהם ומבין כי המציאות העליונה היא זו המופיעה בפניו, והיא זאת המשפיעה את שפע הברכה והטוב בעולם.

 


* סוכם על-ידי תלמידים.
[1] בראשית, כה, יט.
[2]רש"י לבראשית, כא א.

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 4290

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer