תולדות - החסד שבדין - שיחת סעודה שלישית התשס"ג

icon קישור לגרסת הדפסה 

פרשת תולדות התשס"ג, שיחת סעודה שלישית*

החסד שבדין

תולדות יצחק - אברהם

אלה תולדות יצחק בן אברהם, אברהם הוליד את יצחק.[1]

הפרשנים עסקו רבות במשמעותו של פסוק סתום זה. פרוש מיוחד לפסוק מביא רבי שמחה בונים מפשיסחא:

ואלה תולדות יצחק בן אברהם וגו' - הדקדוק מבואר. ונראה פרושו, דהנה הבורא ברוך הוא ברא את העולם כדי להטיב לברואיו ולהשפיע להם מטובו יתברך והוא זן ומפרנס לכל באי עולם בטובו הגדול. אכן תכלית הטובה הנחיל לעמו ישראל זרע אבותינו הקדושים. והוא שיכירו גדולתו ותפארתו ומידת טובו יתברך, והוא ההצלחה אחרונה אשר אין שני לה. וכדי לבא להצלחה זו מנע אותנו מכל התאוות הרעות כדי שנשיג תכלית הטובה הזאת. והזהיר אותנו בענש כדי שנעבור על מצוותיו. וזה הכל לתכלית הטובה כ"ש. וזה פרוש אלה תולדות יצחק, כי יצחק הוא מסטרא דדינא. ואף התולדות של יצחק בונה חסד גדול וזה פרוש בן אברהם. וגמר אומר אברהם הוליד את יצחק, שהדין היה בשביל אברהם, ודו"ק.[2]

רבי שמחה בונים מסביר, שהתולדה של הדין של יצחק, היא חלק ממידת החסד שמבטא אברהם. כלומר, הופעת החסד בשלמותה כוללת גם את הדין, הצמצום וההגבלה, שזו מידתו של יצחק.

אכן, הדברים צריכים באור, כיצד בביתו של אברהם, אביר החסד שכל עניינו הוא ההתרחבות וההתפשטות מעבר לגבולות, גדל יצחק שעניינו בעולם הוא לכאורה הפוך לחלוטין. מדברי ר' שמחה בונים אנו למדים שהכרחי לפיתוחה של מידת החסד שיופיע גם דין, הדין אינו הפוך לחסד אלא מאפשר את הופעתו השלמה.

חסדו על יראיו

דווקא ההגבלה והצמצום חושפות את החסד הגדול יותר. ישראל לא רק נפגשים עם העושר האדיר של ההופעות בעולם, עם הכף המלאה של הברכה המושפעת בעולם, אלא גם עם המקור המשפיע טובה וברכה, הזן ומפרנס לכל באי עולם בחסדו הגדול. זוהי לא רק קבלת חסד במובן של היכולת להנות מענייני העולם הזה, זוהי גם קבלה במובן ההכרתי, הקב"ה משפיע אף את היכולת לתפוס את המציאות במובן עמוק יותר. האדם באשר הוא, מקבל את החסד האלקי באופן עמוק יותר מבעלי החיים. בעוד שבעלי חיים מקבלים מזונם יום יום, וכל הנזקק לקיומם מצוי להם באופן טבעי, האדם גם מבין מה מתרחש בעולם, הוא תופש כיצד פועלת המערכת הטבעית ועומד על כללי הקיום של המציאות. הקב"ה העניק לאדם לא רק את העושר החומרי אלא גם יכולת ההכרה והדעת. בישראל, החסד האלקי מופיע באופן מפותח עוד יותר. ישראל מסוגלים לתפוס בהכרתם גם את המקור של כל הטובה המושפעת בעולם, ודרך הטובה המושפעת ביכולתם להפגש עם רבונו של עולם. בעוד שאומות העולם מבינים כיצד פועלת המציאות הטבעית, לישראל ניתנה יכולת הכרה במה שמעבר למציאות הטבעית בעולם, הם מסוגלים להפגש עם המקור הנעלם והנסתר שמחייה את המציאות בחסדו.

החסד שבהגבלה

רבי שמחה בונים מסביר שדווקא הדין, במובן הפרישה  מהתאוות הרעות ובמובן של מערכת השכר והעונש, הוא שמאפשר את השפעת החסד השלמה שבישראל. לכאורה,  העובדה שהתורה חוסמת בפני ישראל את היכולת ליהנות מכל העושר הקיים במציאות, מגבילה את היכולת לקבל את החסד המושפע בעולם. האדם לא יכול לאכול כל מה שברצונו ולא יכול לעשות מה שעולה על רוחו. אלא, שהגבלה זו רק משלימה את קבלת ההשפעה האלקית שבעולם, וזאת בכמה מובנים:

ראשית, אדם שנחשף לכל הטובה שבעולם מבלי שמעולם לא נמנע ממנו דבר, כלל אינו מבין שהוא חי במערכת מלאת ברכה וחסד, הוא כלל לא תופס שהדברים אינם מובנים מאליהם. דומה הדבר לילד מפונק, שכל חייו רק קיבל את כל מבוקשו ולא חסר לו דבר מעולם. ילד כזה לוקה בכך שהוא כלל לא תופס שמציאות חייו עטופת חסד ורצון טוב של הוריו, אין הוא מבין שיכולה להיות גם מציאות חיים אחרת. במובן זה הצמצום מאפשר לאדם להכיר בברכה שקיימת במציאות.

מעבר לכך, רק כשדברים מסוימים נמנעים מהאדם, נחשף בפניו הרובד העמוק יותר של החסד. כלומר, כשכל תענוגי העולם הזה עומדים לפני האדם, הוא שבוי בתוך הנאות אלו, ואין הוא נחשף כלל לכך שהקב"ה משפיע בעולם גם במובנים עמוקים יותר: תכונות אופי המיוחדות לאדם, יכולות הכרה ולמידה, נטיות פנימיות וכד'. רק כשהאדם אינו שטוף במיצוי ההנאות החיצוניות שבעולם, הוא מתפנה להבחין בתופעות הגבוהות יותר, שהן חסד אלוקי נשגב יותר ומרומם יותר.

ברמה גבוהה יותר, הצמצום וההגבלה מפנים את רבדיו היותר גבוהים של האדם, את רבדי-ההכרה והאמונה, לקלוט ולחוש את מקור החסד, והכרות אלו המופיעות בתודעת האדם הן הן הופעת החסד הגבוהה יותר במציאות. המפגש הרוחני עם משמעותו ומקורו הנעלם של החסד המושפע בעולם - הוא הוא החסד היותר נשגב.

הרחיב ה' לנו

נראה שאפשר לקשר את הדברים אף להמשך הפרשה:

יצחק חופר בארות וחושף את מקור החיים שמתחת לפני האדמה. הפלשתים, כל עניינם ועיסוקים בהופעות ש'מעל האדמה', הם נפגשים רק עם החסד המושפע על פני רוחב המציאות בו אנו חיים. יצחק חושף שיש מקור, שהוא המשפיע חיים וברכה בעולם. לכן גם קמים מולו פלשתים בעשק ושטנה, הם מרגישים מאוימים מפני מי שתחום העיסוק שלו זר לשלהם, המגלה רבדים שנעלמים ונשגבים מהם.

זוהי גם אולי משמעות המדרש:

אם יאמר לך אדם חרבו שתיהן אל תאמן, ישבו שתיהן אל תאמן. חרבה קסרי וישבה ירושלים חרבה ירושלים וישבה קסרי תאמן, שנאמר אמלאה החרבה, אם מליאה זו חרבה זו אם מליאה זו חרבה זו. רב נחמן בר יצחק אמר מהכא - ולאם מלאם יאמץ.[3]

יש משהו הופכי מהותי בין ההסתכלות הישראלית על המציאות לבין ההסתכלות של אומות העולם, והוא שמחייב את המאבק והשנאה של אומות העולם כלפי ישראל.

הברכה שבבגדים

הגמרא מביאה:

 ר' זירא אמר מהכא וירח את ריח בגדיו, אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו.[4]

ברוח דרשת הגמרא, מביא המדרש על פסוק זה[5] שני סיפורים על שניים שבגדו בעם ישראל ובתורתו ערב החורבן. ברגע האחרון מוכנים היו בוגדים אלו לשוב ממעשיהם, ומתוך רצונם החופשי בחרו לשאת עונש חמור על הדרך הזרה בה הלכו.

הבגדים מיצגים את המציאות החיצונית יותר, הם מהווים מעטפת לתוכן הפנימי. הבגדים הם בגדיו של עשיו, אך יצחק מריח מבעד לבגדים ושומע את קולו של יעקב. יצחק מבחין כי מעבר ללבושים החיצוניים - שבהיותם בגדים הם לעיתים גם בוגדים - קיימת גם נקודה פנימית, ובהריחו את הבגדים הוא מגלה את ריח בנו, את יעקב - "ראה ריח בני..." כך גם מביא המדרש לגבי אותם בוגדים טרם החורבן, שברגע האחרון חזרו וגילו את קישורם  לישראל.

הבוגדים מייצגים הופעה חמורה, ואף סותרת לרוח ישראל.  דווקא יצחק, שמידתו היא הדין המצמצם והמגביל, מצליח להתבונן בעומקה של המציאות, ולמצוא גם באותם בגדים-בוגדים את השורש הצפון בהם. רק   מתוך  מידת הדין של יצחק מתבארת שלמותו של החסד האלקי המושפע בעולם.

מידתו של יצחק משלימה את בניין ביתו אברהם. ההגבלה המתחייבת ממידת הדין, משלימה את החסד שמשפיע הקב"ה בעולם, והיא המאפשרת להכיר במקור הברכות, הזן ומפרנס לכל באי עולם בטובו הגדול.

 


*סוכם על-ידי תלמידים.
*סוכם על-ידי תלמידים.
[1] בראשית כה, יט.
[2] קול שמחה עה"ת, תחילת פרשת תולדות. כן מופיע באופן דומה (אם כי לא זהה במדוייק) בבעש"ט עה"ת.
[3] מגילה ו.
[4] סנהדרין לז.
[5] בראשית רבה, פרשה סה, כב.

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2839

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer