וישב - המנוחה והנחלה - שיחת ליל שבת התשס"ב

icon קישור לגירסת הדפסה

פרשת וישב התשס"ב, שיחת ליל שבת*

המנוחה והנחלה

וישב יעקב בארץ מגורי אביו בארץ כנען.[1]

חוסר התאמה

פסוק זה, נראה לכאורה פסוק שאינו מתאים כל כך לפתוח בו את פרשתינו. מהפסוק עולה שיעקב מגיע סוף סוף אל מנוחה, שקט ושלוה - "וישב". אך פרשתינו היא פרשה 'סוערת' ומלאה תהפוכות; בנו האהוב של יעקב, יוסף, נעלם. בנו אחר, יהודה, שוכל שניים מבניו, ונראה שהשלווה והשקט המובעים בפסוק הראשון של הפרשה, עוד רחוקים מיעקב מרחק רב! מהי אפוא המשמעות של פתיחת הפרשה דווקא בפסוק זה? [2]

עזיבה מפתיעה

לקראת סיומה של הפרשה שעברה אנו מוצאים פסוק שמעלה תמיהה-

ויקח עשו את נשיו ואת בניו ואת בנתיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קנינו אשר רכש בארץ כנען וילך אל ארץ מפני יעקב אחיו.[3]

עזיבתו של עשו את הארץ היא ארוע מפתיע. הרי משך שנים ארוכות נאבק עשו ביעקב במטרה להיות הממשיך של יצחק, כשהשליטה בארץ כנען היא נקודה מרכזית במאבק הזה. בעצם, מאז בריחתו של יעקב מכנען לחרן, עשו הוא שיושב בארץ ואפילו כשיעקב חוזר לאחר זמן רב, התייחסותו לעשו היא כעבד לאדוניו - "כה תאמרון לאדני לעשו, כה אמר עבדך יעקב..."[4]

לאור זאת, הדבר המפתיע ביותר שיכולנו לצפות לו הוא, שגם יעקב יזכה לאחיזה בארץ, אך בוודאי לא היה צפוי, שעשו יקום ויעזוב את הארץ שעליה התמודד, עליה נאבק וזעק שנים כה רבות, ויניחה ליעקב לבדו. יתירה מכך, בפסוקים קשה למצוא מניע משמעותי לעזיבה של עשו. כמו שמופיע במדרש[5]:

נסו ואין רודף רשע, וצדיקים ככפיר יבטח" ערק רשיעא ולא רדיפין ליה, דכתיב: "וילך אל ארץ".

כלומר, על פניו נראה, שעשו בורח בלי סיבה, ב- 'אין רודף'.

חוב כבד

נראה, שבעומק, ישנה סיבה טובה לבריחתו של עשו:

ור' יהושע בן לוי אמר, מפני הבושה.

הווי אומר, משהו בפנים מציק ומפריע לעשו, אך מהו אותו דבר?

ר' אליעזר אמר- מפני שטר חוב.

על בית יצחק מרחף חוב ישן וכבד "גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אתם ארבע מאות שנה"[6]. עשו מודע לחוב זה, וביודעו שמי שימשיך את בית יצחק וירש את הארץ, יצטרך גם לפרוע את החוב, הוא מוותר על חלומו. המחיר הכבד שגובה ארץ כנען מהבאים לרישתה, אינו מתאים לתוכניותיו של עשו. על כן, נוטש הוא את הארץ.

איש ציד ואיש תם

ויתורו זה של עשו, מעלה תמיהה. הלא עשו הוא איש של עשייה, איש ציד ושדה, איש שאינו מפחד מהתמודדויות ומקשיים. מדוע מחליט הוא לפרוש מן ההתמודדות על הארץ בגלל אותו חוב?

מה גם, שעזיבתו של עשו מתוארת כהתנתקות טוטאלית מארץ כנען - הוא לוקח את נשיו ואת בניו ואת בנותיו ואת כל נפשות ביתו ואת מקנהו ואת כל בהמתו ואת כל קניינו. עשו לא משאיר דבר בכנען. נראה, שהוא גם לא יודע לאן פניו מועדות, הוא הולך "אל ארץ"- ארץ כלשהי, העיקר לעזוב את כנען.

יעקב לעומתו, איש תם ויושב אוהלים. לכאורה אין הוא מתאים להיאבק ולהתמודד עם קשיים, אך דווקא הוא מחליט לשבת בארץ כנען, למרות שגם הוא, כעשו, יודע על החוב.

שלווה פיזית או שלוה רוחנית

נראה, שהעובדה שעשו מוכן להתמודד ולהיאבק נובעת מרצון להשיג שלווה ושקט פיזיים. למען מטרה זו הוא מוכן לעמול ולעבוד קשה כל חייו, ובלבד שבסוף יזכה למעט מנוחה ונחלה. אך אם בשביל להגיע לשלווה הזאת נדרשת דרך כל כך ארוכה ומייגעת; ארבע מאות שנה של עבדות ועינויים, אין הוא מוכן לעבוד בשבילה. בעצם, כל נכונותו של עשו להתמודדות ולמאבק נובעת מרצון לברוח מחיי התמודדות.

יעקב גם הוא חולם על מנוחה ונחלה, אך המנוחה והנחלה שאליהם הוא נכסף הם רוחניים, וכמאמרם ז"ל "נחלה - זו שילה. מנוחה - זו ירושלים"[7]. מייחל הוא לישב בבית ה' כל ימי חייו ברוגע ובשלוה. על כן מתיישב הוא בכנען.

הדרך לעולם הבא

אך כידוע, יעקב איננו זוכה לשלווה לה יחל -

אמר רב אחא- בשעה שהצדיקים יושבים בשלוה ומבקשים לישב בשלוה בעולם הזה, השטן בא ומקטרג. אמר, לא דיין שהוא מתוקן להם לעולם הבא, אלא שהם מבקשים לישב בשלוה בעולם הזה? תדע לך שהוא כן: יעקב אבינו על ידי שבקש לישב בשלוה בעולם הזה נזדווג לו שטנו של יוסף. וישב יעקב, לא שלותי ולא שקטתי; לא שלותי מעשו ולא שקטתי מלבן ולא נחתי מדינה ויבא רוגז- בא עלי רוגזו של יוסף.[8]

מהמדרש עולה, שלא בכדי לא זכה יעקב לישב בשלווה.

בשביל להגיע לשלווה פיזית, אדם נדרש לעמול רבות. אך עמל רב נדרש גם ובעיקר, בשביל להשיג שלווה רוחנית. אדם שרוצה לישב בשלווה בעולם הבא, לא יכול לישב בשלווה גם בעולם הזה. עליו לעמול ולעבוד, לעבור ייסורים וניסיונות, על מנת שאותה שלווה תהיה מתוקנת לו לעולם הבא. אל לו לאדם לצפות לשלווה רוחנית, בלא שיעמול בשבילה בכל כוחו.

כך גם הרצון לישב בארץ ה', בבית ה'- שכל כך בוער ביעקב- לא יכול להתגשם בקלות. בשביל לזכות לחיות לפני ה', נדרשת דרך ארוכה ומייגעת, רצופת ייסורים וסבל שיזככו ויטהרו. יהיו אפילו תקופות שיהיה ניתוק מהארץ, תקופות של התענות תחת יד האויב בארצות נכר. לעיתים יראה כלפי חוץ, שזהו זיווג לא כל כך מוצלח ואולי אפילו בלתי אפשרי דווקא מפאת גודלו, אך רק כך תוכל להיקנות הארץ.

 

בעצם, אין כל סתירה בין הפסוק הפותח של הפרשה שמתאר רצון לישב בשלוה ושקט, לבין המשך הפרשה רצופת הסערות והייסורים. היא היא; אדם המבקש שלוה רוחנית, ידע שצפויה לו דרך ארוכה רצופה ומלאה ייסורים וקשיים. כך יוכל להזדכך, להיטהר ולהתקדש ולזכות לאותה שלווה לה ייחל.

השבת והחתן

השבת מגיעה כיום מנוחה לאחר שישה ימי מעשה. אין מדובר אך ורק ביום מנוחה פיזי, יום שהמנוחה מתאפשרת בו כיוון שנחסך מספיק כסף בימי המעשה. אדם התופס את הדברים כך, רוצה היה אולי לנוח ימים נוספים אילו רק התאפשר הדבר. השבת איננה רק מנוחה פיזית, היא הונחלה לנו מאת ה' יתברך כיום מנוחה רוחני, יום שהוא מעין עולם הבא. זהו יום שבו כנסת ישראל מחכה לקב"ה - "לכה דודי לקראת כלה". ממילא, העבודה הנדרשת מאיתנו בששת ימי המעשה, איננה רק פיזית וגשמית, שהרי לא תתכן מנוחה רוחנית בלא שקדם לה עמל! עלינו להזדכך ולהטהר במשך ששת ימי המעשה; רק כך, נוכל לזכות ולהתענג על ה' בשבת.

גם חתן וכלה צריכים להבין, שחיי הנישואים, לא אמורים להביא איתם רק מנוחה פיזית, רק רוגע ושלווה גשמיים. חיי הנישואים דורשים מאמצים והשקעה רבה בכל המישורים, ובעיקר באלו הרוחניים. רק כך, יוכלו בני הזוג להגיע אל המנוחה ואל הנחלה.

 

עלינו להכיר, שהדרך אל השלווה הרוחנית, רצופה במהמורות ומכשולים. על כן, הרוצה להגיע אל אותה שלווה, יידרֵש לעמל רב, ובעזרת ה' יתברך, יזכה וישב בבית ה'.

 


* סוכם על-ידי תלמידים.
[1] ראשית, פרק לז', פסוק א'.
[2] רש"י  עמד על הניגוד, ועל פסוק ב' שם, בד"ה "אלה תולדות יעקב", פירש- "ביקש יעקב לישב בשלוה, קפץ עליו רוגזו של יוסף..."
[3] בראשית, פרק לו', פסוק ו'.
[4] שם, פרק ל', פסוק ד'.
[5] מדרש רבה, פרשה פד', אות ב'.
[6] בראשית, פרק טו', פסוק יג'.
[7] מדרש הגדול על  ספר דברים, פרק יב', פסוק ט'.
[8] מדרש רבה, פרשה פד', אות ג'.

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2939

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer