וארא - וידעתם כי אני ה' - שיחת ליל שבת התשס"א

icon קישור לגירסת הדפסה

פרשת וארא התשס"א, שיחת ליל שבת*

וידעתם כי אני ה'

וידבר אלהים אל משה ויאמר אליו אני ה'... לכן אמר לבני ישראל אני ה' והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם וגאלתי אתכם בזרוע נטויה ובשפטים גדלים. ולקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלהים וידעתם כי אני ה' אלהיכם המוציא אתכם מתחת סבלות מצרים. והבאתי אתכם אל הארץ אשר נשאתי את ידי לתת אתה לאברהם ליצחק וליעקב ונתתי אתה לכם מורשה אני ה'.[1]

 

התורה מתארת לנו בתימצות את המהלך הארוך של גאולת ישראל. מהלך זה, כפי שאנו מציינים בהגדה, מופיע בארבע לשונות של גאולה -והוצאתי, והצלתי, וגאלתי ולקחתי, (ויש אומרים חמש לשונות- והבאתי). בחז"ל מופיע גם הביטוי "ארבע גאולות". משמע שאלו לא רק ארבעה איפיונים לאותה גאולה, ארבעה אופני תיאור, אלא ארבע גאולות שונות, כל אחת עומדת בפני עצמה, כל אחת הינה קומה אחרת בגאולת ישראל. ניתן לחלק את ארבע הלשונות לשלוש הראשונות, שהן ביטויים ליציאה מהגלות והשעבוד, לעומת הלשון הרביעית המבטאת כניסה לרשות הקב"ה - "ולקחתי אתכם לי לעם".

סבל ועבודה

"והוצאתי אתכם מתחת סבלת מצרים והצלתי אתכם מעבדתם". סבל הינו דבר שונה מעבודה. סבלות מצרים מבטאים את הלחץ הנפשי-רוחני אותו ספגו ישראל. מעבר לעבודה הפיזית הקשה, ישנה כאן השפלה, כתישת הזהות, כיפוף הקומה הרוחנית. מצרים ניסו למחוק את היסוד הפנימי של ישראל. לכן, בשלב הגאולה יש צורך לצאת מאותו סבל, להעמיד את האדם "על הרגלים", להקנות לו את היכולת לזקוף קומה.

שלב זה אינו מספיק. יש אדם שעומד זקוף, הוא אינו מושפל ואעפ"כ כל עבודתו נתונה למישהו אחר. כמו עבד, שפועל, ואולי עושה הרבה, אולם שום דבר לא שייך לו, יש בעה"ב שבעבורו נעשית כל העבודה. לפיכך, גם את הקומה הזאת יש לגאול - "והצלתי אתכם מעבדתם".

לכאורה, פה אמור להסתיים תהליך גאולתו של האדם. עומד הוא זקוף ופועלו אינו משועבד לאחרים. אולם, בגאולת ישראל ישנן עוד קומות, יש לגאול צדדים נוספים.

וגאלתי אתכם

שלב זה לא ברור, ישנה גאולה, אולם לא כתוב גאולה ממה, לא ברור ממה עוד צריך להיגאל. נראה לכאורה כי לאחר שני השלבים הקודמים, עם ישראל כבר יצא לחירות והתהליך יכול להסתיים. צריך להבין שמעמד העם בשלב זה הוא מעמד ביניים - אמנם כבר אין סבל ועבודה, אך עדיין ישנה שייכות למצרים. יש לעם בעל-בית, שגם אם הוא מאפשר חופש כמעט מוחלט, עדיין אי אפשר לומר שהעם משוחרר משליטתו.

המונח "גאולה" בתורה מבטא המרה, שינוי בעלות[2]. קיימות שתי דרכים להוציא עבד מאדוניו, ישנה אפשרות שאדם אחר יקנה את העבד ויהיה לו לאדון, כאשר העבד נשאר במעמדו הקודם ופשוט מחליף בעלויות; לעומת זאת, ישנה אפשרות של שחרור העבד - נתינת כסף לאדון על ידי אדם אחר, שעל ידיה העבד יוצא לחפשי. העבד במקרה כזה משנה את מעמדו והופך לבן-חורין גמור. בהקשר של עם ישראל במצרים השלב הנוכחי של הגאולה (הגאולה השלישית) הוא כנראה במובן השני: זו יציאה לדרור המוחלט, לחופש ללא שום מגבלות, שום אדנות[3].

לאחר שלב זה נראה שכבר באמת הגענו לשיא, זו הגאולה- התוצאה הסופית שבעבורה נעשו כל הפעולות הקודמות, היא הנותנת את השם לכל המהלכים הקודמים, כולם שלבים בגאולה. אנו, מבחינתנו היינו אומרים "דיינו", אולם לקב"ה לא די!

ולקחתי אתכם לי לעם

כאשר עבד עובר מבעל בית אחד למשנהו, דבר לא משתנה בזהותו, הוא נשאר עבד בדיוק באותה מידה. לעומתו, עבד היוצא לחפשי, עובר מהפך ומגיע למעמד חדש - בן-חורין. אך המהלך עדיין לא הושלם, גם לאותו עבד משוחרר עדין חסרה זהות עצמית, אמנם הוא עומד ברשות עצמו אך אין בו דבר מעבר לכך.

השפת אמת[4] מבאר כי כנגד ארבעת סוגי השיעבודים, יגיעו ארבעה סוגי גלויות. ישנן גלויות שכתשו את זהותנו והשפילונו עד עפר, והיו גלויות שכל פועלנו היה לזרים. גלויות אלה היו ודאי כואבות מבחינה פיזית, ובמובנים מסוימים קשות מאוד מבחינה רוחנית. אולם ישנו סוג נוסף של גלות - "גלות של חופש". גלות ממנה קשה מאוד לצאת כיוון שהאדם והאומה אינם חשים כלל שהם נמצאים בשיעבוד. במצב כזה, התחושה לעתים עלולה להיות הפוכה, לכאורה החופש שורר, יש דרור לעשות כל מה שרוצים. זהו אמנם חופש, אך עדין ללא שום זהות.

בשלב זה צריכה לבוא הגאולה הרביעית - "ולקחתי אתכם לי לעם". לעומת המצב של החופש המוחלט מכל בעלות, לקיחה זו בונה בעם מדרגה חדשה. "לי - לעם", נוצרת כאן השתייכות לקב"ה, שבאה לידי ביטוי לא רק בפרטים ספציפיים, אלא באומה שלמה שזהותה היא אותה שייכות.

וידעתם כי אני ה'

 את ההכרה הזו בקב"ה, "וידעתם כי אני ה'", אפשר לראות רק כתוצאה, לאחר כל הניסים וההתגלויות של הקב"ה לעם ישראל, ודאי מתבקש שהעם יכיר בכך. אולם, הזוה"ק[5] מציין כי זו המצווה הראשונה בה נצטוו ישראל כאומה. אין זו עוד מצווה, זה הוא היסוד לכל המהלך. אמנם, השלב הזה מופיע בסוף, אך הוא הטמון בראשית המחשבה, בעבורו נעשו כל השלבים הקודמים. זוהי זהותו המלאה של עם ישראל, זו מגמת הכל - עם שכל עניינו ותכליתו לדעת "כי אני ה'". גם אם היה נראה שניתן להסתפק בכל אחד משלבי הגאולה הקודמים, סוף המהלך מעיד על תחילתו - מהרגע הראשון של היציאה מהשעבוד, המטרה היא אחת - מתן הזהות האלקית לעם ישראל, שביטויה בהכרה ובידיעה את ה'.

והבאתי אתכם

בדרך כלל אצל עמים יש מקום בו הם מתיישבים, ואז נבנית תרבותו וזהותו של אותו עם. אומה נבנית מצירוף של אנשים ומקום. לעומת זאת, עם ישראל, קודם נוצרת לו הזהות, ורק אז הוא מגיע לארץ ישראל - "ונתתי אתה לכם מורשה". בפסוק מופיעים שני מימדים שנראים לכאורה הפוכים זה לזה, אך בעצם משלימים זה את זה. "ונתתי" - זו נתינה מרצון, צריך דעת מקנה וקונה, והנותן - נותן בעין יפה. לכאורה עוד שלב שהשי"ת עושה בעבור ישראל, הוא נותן להם את הארץ.

אולם, ישנו גם ממד של "מורשה". מורשה זו ירושה, ירושת הבן את האב. ירושה מגיעה לאדם בשל היותו בן, תוצאה הבאה מאליה. אחרי שישראל עוברים את שלב "וידעתם כי אני ה'", ונבנית זהות של אומה של בנים למקום, ששם ה' עליה, מוכרחת כביכול לבוא ירושת הנחלה, ארץ שבה תוכל האומה להוציא את זהותה לפועל.

כשעם ישראל יכיר בזהותו האלקית, בשייכותו לאביו שבשמים - מכוח אותו קשר נזכה לירושת הארץ. והקב"ה - יוריש לנו, כאב לבנו, ויחד עם זאת יוסיף ויתן לנו אותה בעין טובה. לאחר שנזכה לכך, תוכל הזהות האדירה הטבועה בנו לצאת לפועל ולהאיר לנו ולעולם כולו.

 

* סוכם על-ידי תלמידים.
[1] שמות ו' ב'-ח'.
[2] עיין ויקרא פרק כ"ה. 
[3] דברים דומים כותב הרמב"ן (שמות ו' ו'): "וגאלתי אתכם - כי יעשה בהם שפטים עד שיאמרו המצרים הנה לך ישראל בפדיון נפשנו, כי טעם גאולה כענין מכר".
[4] לדוג', תרל"ז, ד"ה ד' לשונות: "ד' לשונות של גאולה כי כל הגלויות נכללין בגלות מצרים".
[5] זוהר - רעיא מהימנא, פרשת וארא כא. "לקחתי אתכם לי לעם והייתי לכם לאלקים וידעתם כי אני ה’ אלקיכם וגו', פקודא דא קדמאה דכל פקודין, ראשיתא קדמאה דכל פקודין למנדע ליה לקודשא בריך הוא בכללא…"

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2875

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer