וארא - פריצת הכלל - שיחת סעודה שלישית התשס"ד

icon קישור לגירסת הדפסה 

פרשת וארא התשס"ד, שיחת סעודה שלישית*

פריצת הכלל

שבתון וחידוש

המפגש שנוצר בשבת ראש חודש בין שבת לראש חודש, הוא בעצם מפגש בין הפכים. הופכיותם של הימים, באה לידי ביטוי כבר בשמם: שבת באה מלשון שביתה, לעומת ראש חודש הבא מלשון חידוש.

שבת היא זמן של מעין עוה"ב, זמן שקשור במציאות שמעבר לעולם הזה, זמן בו האדם צריך לראות את כל מלאכתו כאילו היא עשויה[1]. לעומתו ראש חודש הוא זמן של התחדשות. התחדשות במהותה, היא דבר ששייך, דוקא בדבר חסר. בשמש, שאיננה חסרה, לא שייכים כלל מושגי התחדשות. לעומתה, בלבנה, דוקא בשל היותה חסרה, שייכים בה מושגי ההתחדשות.

בתפילה משתקף הפער המדובר בצורה בולטת במיוחד. אין אנו רגילים להזכיר בשבתות כל השנה את חטאינו, שכן השבת היא זמן שבו מתרוממים מעל פרטי החטאים, ועוסקים בכללים. יוצאת דופן מכל השבתות היא שבת ראש חודש שבה אנו מזכירים בתפילת מוסף "ולפי שחטאנו לפניך". ראש חודש בניגוד לשבת הוא זמן שבו עוסקים דוקא בפרטים; משלימים את כל החסרונות; מתחדשים.

היפוכם של הימים מתגלה גם בפסוקים המיוחדים לכל אחד מהזמנים הללו. בשבת ניצטונו - "אל יצא איש ממקומו".[2] לעומת זאת במזמור 'ברכי נפשי' הנאמר בראש חודש נאמרת אמירה הפוכה בדיוק - "יצא אדם לפעלו".[3] שבת היא זמן שבו מתכנסים לרשות היחיד, המכוונת כנגד יחידו של עולם. ראש חודש הוא זמן שבו יוצאים למציאות המתפרטת.

 

בראש חודש שבט מלבד ההתחדשות המתרחשת בכל ראש חודש, ישנה התחדשות בעלת אופי יחודי. ביטויה הפשוט ביותר הוא זה הטבעי המתרחש בעצים, אך דומה כי הוא רק ביטוי לאופי ההתחדשות העובר על המציאות כולה. התחדשות העצים, באה דוקא מתוך התכנסות גדולה; ריקבון הזרע, הוא שמוציא לפועל את כח הפריצה האדיר. זהו אופיה של ההתחדשות המיחדת את ראש חודש שבט; כל רבדי המציאות מתחדשים בו באופן כזה.

כח הכלל

ישנו מתח תמידי שקיים בין ההסתגרות אל תוך העולם הפנימי הפרטי, לבין ההשקעה בבנית הכלל. העיסוק בעולם הפרטי בא מתוך טיעון שהכלל נוצר בשביל פיתוח הפרט, וכמובן שיש בטיעון זה אמת, ויש מקום לעיסוק בפרט. אבל ישנה גם צפיה שהחברה בכללה לא רק תגיד את אמירת כל היחידים, אלא תיצור אמירה כללית מיוחדת שאיננה רק איסוף כל הפרטים, אלא היא אמירת הכלל.

מתח זה קיים אצלנו במעגלים שונים. הוא בא לידי ביטוי במעגל הרחב של בניית החברה בכללה, ובמעגלים קטנים יותר - כעולם הישיבה.

פריצה כותשת

ישנה צפיה שהדיון הבית מדרשי לא יכלול רק בירורים הלכתיים, אלא יעלה לדיון ולליבון גם נושאים רגשיים יותר, עדינים יותר. ככל שהעיסוק הוא ברובד יותר פנימי ועדין של האדם, כך המתחים הם יותר פנימיים ונוגעים יותר לאדם, הדברים יותר בוערים בו, והאדם חש רצון עז להוציא את הדברים החוצה, לשתף את כולם, להשפיע על הכלל. אלא שבגלל עוצמת הרצון, הדברים עלולים לבוא לידי ביטוי בצורה של ביקורת כותשת. דומה הדבר להר געש שפריצתו היא מתוך כוחות גדולים ואדירים, אבל פוגעת היא בסביבה כולה.

פריצת היחיד בכלל

באופן כללי ישנם שתי פתרונות קיצונים למתח קשה זה. הפתרון האחד הוא הסתגרות פנימית, שאיננה מתיחסת לכלל. הסתגרות זו עוסקת בבנית היחיד בלבד, ואיננה מתיחסת כלל לחברה שמסביב. כך, מוזנח החלום לבניית הכלל. הדרך הקיצונית השניה היא לקבוע קו ברור חד ויחיד. בדרך זו כל יחיד שאיננו מתאים לקו שנקבע, חש שהוא טועה. מערכת כזו כותשת את היחיד במקום לפתחו.

 

הדרך הראויה להוביל בה את בנין הכלל, היא דרך שבה היחיד אומנם משפיע על הכלל, אבל השפעתו תהיה בעיקר דרך מעשים. כל אחד על-פי יחודו יתאמץ בנקודות היחודיות לו, בתחומים הקרובים ללבו, ומתוך כך יעלה את כל הסביבה יחד איתו. איננו מתכוונים לפסול את הדיבור, אלא מצפים שהדיבור יקבל אופי דומה, הוא לא יעסוק ויתמקד בפגמים של היחיד והחברה, אלא להפך, ידגיש את הדברים שראוי לשים עליהם יותר דגש, וראוי להוסיף בהם. באופן כזה, כשכל פרט מדגיש את תחומים היחודים ומתאימים לו; משקיע בהם יותר כוחות, ומצליח בהם יותר, הולך ונבנה הכלל. מתוך יחודו של הפרט באה השלמת הכלל.

 

בדרך הראויה היחיד מופיע בכח פריצה אדיר, אך לא פוגע בסביבה. להפך, הפריצה שלו תשתלב בתוך פריצת הכלל. פעם תפקידו יהיה בתור נותן ופעם בתור מקבל. כל יחיד ויחיד יפרוץ בכוחות  אדירים ויחודיים, ופריצה זו היא שתוליד את בנין הכלל כולו.

 


 

* סוכם על-ידי תלמידים.
[1] מכילתא פרשת יתרו מסכת דבחדש פ"ז.
[2] שמות טז' כט'.
[3] תהילים קד' כג'.

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2199

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer