בשלח - היכולת לשיר - שיחת ליל שבת התשס"א

icon קישור לגירסת הדפסה

פרשת בשלח התשס"א, שיחת ליל שבת*

היכולת לשיר

שירה חדשה

אז ישיר משה ובני ישראל את השירה הזאת לה' ויאמרו לאמר אשירה לה' כי גאה גאה סוס ורכבו רמה בים.[1]

ובמדרש[2] -

אז ישיר משה, הה"ד (משלי לא) פיה פתחה בחכמה ותורת חסד על לשונה, מיום שברא הקב"ה את העולם ועד שעמדו ישראל על הים לא מצינו אדם שאמר שירה להקב"ה אלא ישראל, ברא אדה"ר ולא אמר שירה הציל אברהם מכבשן האש ומן המלכים ולא אמר שירה, וכן יצחק מן המאכלת ולא אמר שירה, וכן יעקב מן המלאך ומן עשו ומן אנשי שכם ולא אמר שירה, כיון שבאו ישראל לים ונקרע להם מיד אמרו שירה לפני הקב"ה שנא' "אז ישיר משה ובני ישראל", הוי פיה פתחה בחכמה, אמר הקב"ה לאלו הייתי מצפה, ואין אז אלא שמחה שנאמר (תהלים קכו) "אז ימלא שחוק פינו".

שירת הים מתוארת במדרש כשירה הראשונה שנאמרה בעולם, "אז ישיר" - דווקא אז ולא קודם לכן. למרות שקדמו לקריעת ים סוף נִסים רבים, בני האדם לא שרו עליהם שירה. "ואין אז אלא שמחה" - גם בהקשר זה, נראה שהמשמעות זהה - זו שמחה מיוחדת, שסוף סוף נאמרה שירה בעולם.

ביטוי נוסף המופיע במדרש הוא הציפייה לשירה - "אמר הקב"ה לאלו הייתי מצפה", ביטוי זה דורש באור - מהי משמעותה של ציפייה זו, מה כביכול חסר בעולם?

ביסוס ההתגלות

במדרש[3] מופיעה התיחסות נוספת לשירה:

"אז ישיר משה", הה"ד נכון כסאך מאז, א"ר ברכיה בשם ר' אבהו אע"פ שמעולם אתה לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה לכך נאמר "נכון כסאך מאז", משל למלך שעשה מלחמה ונצח ועשו אותו אגוסטוס אמרו לו עד שלא עשית המלחמה היית מלך עכשיו עשינוך אגוסטוס, מה יש כבוד בין המלך לאגוסטוס אלא המלך עומד על הלוח ואגוסטוס יושב, כך אמרו ישראל באמת עד שלא בראת עולמך היית אתה, משבראת אותו אתה הוא, אלא כביכול עומד שנאמר (חבקוק ג) "עמד וימודד ארץ", אבל משעמדת בים ואמרנו שירה לפניך באז נתיישבה מלכותך וכסאך נכון הוי נכון כסאך מאז באז ישיר.

מציאותו של הקב"ה קדמה לעולם - "עד שלא בראת עולמך היית אתה"; מבריאת העולם החלה ההופעה האלקית להתגלות - "משבראת אותו אתה הוא"; מכאן ואילך ממשיך הקב"ה להופיע ולהתגלות בעולם, לרוב אמנם הנהגתו נסתרת אך ישנן גם הופעות גלויות, ועם כל זאת - "לא נתיישב כסאך ולא נודעת בעולמך עד שאמרו בניך שירה". כביכול, עד לזמן זה של השירה, ההופעה האלקית איננה מבוססת ומיושבת בעולם. אמנם יש התגלות, אך היא כ"עומדת" - לא התקבעה והתבססה במציאות. אפילו במעמד זה, בו נקרע הים, עדיין הקב"ה מופיע כ"עומד" - "משעמדת בים". שירתם של בני ישראל, היא זו שגורמת כביכול להופעה האלקית להתיישב בעולם, להפוך לקבועה ומבוססת.

ההתגלות לאדם

משני המדרשים יחד ניתן ללמוד על משמעותה של השירה, ועל הציפייה לה. שירה זו איננה רק ביטוי לרגשות השמחה של עם ישראל לאחר תשועתם, יש בה הרבה מעבר לכך. השירה היא הנותנת להתגלות האלקית את מלוא המשמעות. ללא הכרת האדם - אין התגלות, דבר מתגלה רק כשיש מישהו שקולט, שמגלה אותו. ממילא - עד שלא היתה הכרה אנושית מלאה בהתגלות האלקית, היא היתה כביכול "עומדת", טרם הופיעה במלואה, רק כאשר בני האדם מכירים בה, ההתגלות מתישבת בעולם, ומגיעה לתכליתה. מגמתה של כל ההתגלות - שהאדם יכיר בה.

אך במבט מעמיק, ניתן לראות במשמעות השירה רובד נוסף. אמנם הכרת האדם הכרחית לביסוס ההופעה האלקית, אך הכרה בלבד אינה מספיקה. במופתים שהתגלו במצרים ודאי היתה הכרה גם מצד המצרים וגם מצד בני-ישראל, ובכל זאת - חז"ל לא התיחסו לשלב זה כ-"התישבות" של הופעת ה' בעולם. דווקא הכרה שמובילה לשירה היא זו שמקנה את מימד הקביעות וההתבססות למלכות בעולם.

הכרה ללא שירה

איך תתכן מציאות של אדם שמכיר בגודל, אך לא שר?

יש אדם שכלל אינו רואה נִסים, בעיניו הכל הוא חלק מהמערכת הטבעית. גם אם הוא נפגש עם גילויי נס - הוא לא מייחס לכך כל משמעות.

יכולה להיות אפשרות נוספת, אך דומה - שאדם יכיר בכך שהופיע כאן נס עצום, אך הכרה זו נשארת שכלית לחלוטין. הוא "מודע" לדבר העצום שהתרחש לפניו, אבל נשאר אדיש לכך ולא מתרגש, ההכרה אינה מחלחלת לכל רבדיה של אישיותו. אדם מסוג זה, שהכרתו איננה הכרה מלאה, אלא נשארת ברובד שכלי בלבד - לא יתפעל או יתרגש ממפגש עם התגלות אלקית ובודאי שלא ישיר שירה.

ישנה אפשרות נוספת, בכיוון הפוך לחלוטין - יכול להיות אדם, שמרוב שהכרתו האמונית בהירה ומוחלטת, לא נוצרת אצלו התפעלות. כשההנהגה האלקית בעולם היא דבר פשוט וברור, התגלות נִסית, גדולה ככל שתהיה, לא גורמת לשיר שירה. יש צורך במפגש בכל רמות האישיות, מרמת ההכרה הנעלה ביותר, עד לרמת הרגשות הפשוטים, כדי שהאדם יתעורר לשירה.

במדרש דלעיל ניתן לראות את השוני בין בני ישראל, לאבות שקדמו להם. ההתגלויות לאבות היו גדולות ומופלאות, אך אף על פי כן - לא שרו שירה. על פי דברינו ניתן לומר כי האבות לא שרו, מכיוון שאצלם הדברים היו פשוטים וברורים. במבטם הבהיר והעמוק על המציאות הם ראו התגלות אלקית מתמדת, בכל ההתרחשויות. מדרגה זו היא מדרגה עצומה, אולם על פי העולה מדברי המדרש, ישנה ציפייה למשהו אחר. תגובת האבות להופעה האלקית, כביכול אינה מספיקה, יש ציפייה לשירה של האדם, להתפעלות של המציאות מאותה ההופעה. יש מצב בו לא רואים כלל התגלות, מדרגה נעלה יותר היא ההכרה בגודל המופיע, אך נדרש שלב נוסף של הטמעה בכל רמות האישיות, צריך שכל רמ"ח העצמות, וכל נימי הנפש יתפעלו אל מול ההתגלות, אז ודאי תפרוץ שירה.

כלי קיבול

עד כה בארנו את שירת האדם, כעומד מול ההתגלות האלוקית ומתפעל ממנה. אולם נראה כי אפשר לראות את הדברים בראייה אחרת. עצם היכולת האנושית להגיע למפגש כזה, היא חלק מההופעה האלקית. האדם השר שירה, איננו כצופה מהצד בהתגלות, אלא הוא עצמו נוטל חלק בהופעה, הוא כביכול שותף לקב"ה בהתגלותו. לכן, על האדם לבנות את אישיותו בצורה שתוכל להכיר ולהתפעל, ובכך בעצם לבנות כלי קיבול להתגלות, ולאפשר את הופעתה. ישנו שלב ראשון של בניָן, שעוסק בפיתוח היכולת השכלית - להכיר בהופעת ה' בעולם. אך נדרש גם שלב נוסף - של בניית היכולת לשיר, וזאת על ידי היכולת להטמיע את ההופעה בכל רבדי הנפש.

תפקיד השבח

בתפילת העמידה, אנו פותחים בברכות שבח לפני ברכות הבקשה. ניתן לראות בסדר זה את אותה המשמעות שראינו בשירה. כאשר אנו משבחים, אנו בונים את היכולת להתבונן במעשי ה' ולהתפעל מהם, ולשבח אותו יתברך. וממילא - כאשר אנו עושים זאת, אנו מאפשרים כביכול יותר ויותר לקב"ה להופיע, ובכך נפתח פתח להתמלאות בקשותינו. שהרי כל מה שאנחנו מבקשים בתפילה הוא שהקב"ה יופיע, ויחייה, ירפא וכו'. כלומר, השבח בתפילה לא בא רק כהקדמה לבקשות, אלא הוא זה שבזכותו, אם הוא נעשה כראוי, נבנים הכלים להופעה האלקית ולמילוי אותן בקשות.

כך גם נבין את מקומם של פסוקי דזימרא ושירת הים בכללם. אין זה שלב חיצוני לתפילה עצמה, אלא באותו אופן - במזמורים ותשבחות אלה, נבנית בנו אותה יכולת, לאפשר לתפילה לצאת לפועל, בכך שהקב"ה יופיע בעולם.

השירה האילמת

ישנו פסוק בשירת הים, שמוסיף לנו נדבך בהבנת משמעותה של שירה.

מי כמכה באלם ה' מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלת עשה פלא.

ודרשו חז"ל[4]:

ד"א "מי כמוכה באלים ה'" מי כמוך באלמים מי כמוך שומע עלבון בניך ושותק שנאמר החשתי מעולם אחריש אתאפק כיולדה אפעה אשום ואשאף יחד (ישעיה מב יד - טו) לשעבר אחריש אתאפק מכאן ואילך כיולדה אפעה אחריב הרים וגבעות וכל עשבם אוביש.

בדברי המכילתא, מופיעה דרשה לפסוק מהשירה - "מי כּמכה באלים ה' מי כמכה נאדר בקדש נורא תהלות עושה פלא". השלב הראשון בפסוק נדרש כשלב של "אילמות" - שמיעת עלבון הבנים ללא תגובה, והשלב השני נלמד כמשמעו, כשלב של התערבות פעילה ובכללה עשיית נפלאות. באותו אופן נלמד הפסוק המקביל במדרש - "לשעבר אחריש אתאפק מכאן ואילך כיולדה אפעה...". על פי הנאמר, בפסוק יש שירה על שני שלבים שונים, על שלב השעבוד וההסתר ועל שלב הישועה וההתגלות.

חלק מהיכולת לשיר שירה, היא היכולת לשיר גם על השעבוד. נדרשת התבוננות מיוחדת, שמגלה שמעבר למציאות הקשה הנגלית לעינינו, יש הנהגה אלקית. כשהאב שומע את עלבון בניו אך מתאפק מלהגיב, נראה כאילו הוא לא נמצא, כאילו הוא מנותק מהמתרחש. אך לאחר התערבותו, כאשר לפתע התמונה מתבהרת, פתאום תופסים שהוא היה שותף לכל אורך הדרך, ואולי דווקא בשלב האיפוק נדרשו ממנו כוחות רבים יותר. כך אצל בני ישראל - בשלב השעבוד למצרים, בתוך החושך והצרות, לא ניתן היה לראות את ההנהגה האלקית. אך כשלאחר מכן, מבריק ברק שמאיר את המציאות, והקב"ה מופיע במופתים גדולים ובידו החזקה, הם מסוגלים להכיר בכך שגם באותו הסתר בו היו, הקב"ה הוא זה שהוביל את הכל. כתוצאה מאותה הכרה, בהשגחה ובהנהגה שבתוך השעבוד, הם מסוגלים לשיר על כל התהליך, כולל על השעבוד. שירה זו היא אמנם נסתרת, ולא מופיעה בפשט הפסוקים, ממש כפי שהיתה ההופעה בהסתר, אך היא מבטאת את אותה התפעלות, מההשגחה וההנהגה האלקית.

 

אם נזכה ונצליח לראות, להכיר, להטמיע ולשיר שירה על הופעת ה' בעולמו, בכך תתישב מלכותו יתברך בתוכנו, ותתגלה הנהגתו לעיני כל, במהרה בימינו אכי"ר.

 

* סוכם על-ידי תלמידים.

[1] שמות ט"ו א'

[2] שמות רבה פר' כ"ג ד'.

[3] שם א'.

[4] מכילתא דר"י בשלח פר' ח'.


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2797

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer