icon קישור לגירסת הדפסה

פרשת יתרו התשס"ב, שיחת סעודה שלישית*

לשמוע את דברי ה'

וישמע יתרו כהן מדין חתן משה את כל אשר עשה אלקים למשה ולישראל עמו כי הוציא ה' את ישראל ממצרים... ויבא יתרו חתן משה ובניו ואשתו אל משה אל המדבר אשר הוא חנה שם הר האלקים.[1]

פרשה זו של ביאת יתרו אל עם-ישראל אל המדבר נשנית לפני מתן-תורה. ישנה מחלוקת האם אמנם בא יתרו לפני מתן-תורה או אחריו. אמנם על-פי סדר הפרשיות עולה כי יתרו בא לפני מתן-תורה, אלא שאין מוקדם ומאוחר בתורה. מכל-מקום, גם אם באמת בא יתרו לפני מתן-תורה וק"ו אם בפועל הוא בא לאחר מתן-תורה, והתורה ראתה לנכון לשנות מהסדר ולכתוב זאת לפני מתן-תורה, נראה שיש לפרשה זו משמעות מיוחדת דווקא כאן, לפני מתן-תורה.

בין יתרו לישראל

יתרו שומע על כל הנסים אשר נעשו לעם-ישראל, ממכות מצרים דרך יציאת מצרים עד קריעת ים-סוף. יתרו שומע ומבין שיש משהו מיוחד בעם-ישראל, יש אלקים שמנהיג את עם-ישראל. לכן הוא בא אל המדבר, אל עם-ישראל, בכדי לראות בעיניו ולהיוודע מקרוב לפלא הזה. על הפסוק "עתה ידעתי כי גדול ה' מכל האלקים כי בדבר אשר זדו עליהם"[2] - חז"ל דורשים כי יתרו עבד את כל העבודה-זרה שהייתה לפני שבא אל עם-ישראל.

נראה שיש כאן מהלך פרטי של יתרו הדומה מאוד למהלך שעוברים בני-ישראל ההולכים לקבל את התורה. עם-ישראל נפגש עם הופעת ה' על כל גווניה המתגלה לו בתהליך יציאת מצרים, ממכות מצרים דרך היציאה ממצרים קריעת ים-סוף עד מלחמת עמלק. עם-ישראל מבין שהתהליך הזה מראה שיש מסובב וממילא הוא מאמין שה' הוא האלקים. גם יתרו שומע על כל התהליך שעם-ישראל עובר בעצמו, ומתוך כך יתרו מבין שיש כאן משהו, הוא מתקרב אל עם-ישראל בכדי להבין שהתהליך הזה מראה שה' הוא האלקים - יתרו משתכנע ומתגייר.

אך בעומק, נראה שיש כאן תהליך שונה לגמרי. אצל עם-ישראל מתואר המעמד ב-"נעשה ונשמע", ואילו אצל יתרו - "וישמע יתרו". יתרו מגיע מתוך מצב של התבוננות, של בחינה מבחוץ שמתוכה הוא מבין מה עליו לעשות. עם-ישראל אמנם חווה בעצמו את כל התהליך לפני המעמד, אבל אין זו התבוננות חיצונית על הדברים אלא חוויה פנימית, שותפות במהלך.

כפה עליהם הר כגיגית

חז"ל במדרש מתארים את קבלת התורה על-ידי עם-ישראל במעמד של "כפה עליהם הר כגיגית". יש לברר מה המשמעות של כפיית הר כגיגית על עם-ישראל, לאחר שעם-ישראל אומר מתוך רצון ובחירה חופשית "נעשה ונשמע"!?

אפשר היה להבין שבאמת קבלת התורה נכפתה על עם-ישראל. הקב"ה מוציא את עם-ישראל ממצרים בוקע להם את הים, כביכול עם-ישראל מחויב להיות נאמן למי שהֱצילוֹ, מעין החזרת טובה; אולי אפילו לא מדובר בכפיה בכֹּח, אלא כל גילויי יד ה', כל הנסים, גורמים לכך שלא יהיה אפשר להתעלם. בעצם מדובר בהזדהות של עם-ישראל, הנובעת מתוך כל התהליך שקדם. ההזדהות עם המהלך האלקי היא כה עמוקה עד כדי כך שיש רצון להצטרף אליו!

נשמת ישראל

אך נראה שמדובר בדבר עמוק יותר. עם-ישראל הוא עם ה'! כל התהליך של היציאה ממצרים עד מתן-תורה נעשה מפני שיש בעם-ישראל סגולה פנימית המשייכת אותו אל הקב"ה. עם-ישראל לא צריך להתבונן התבוננות חיצונית במציאות על-מנת לראות בה את הופעת ה', עם-ישראל מקושר בשורש נשמתו אל ה', הוא חי את מציאות ה' בעולם באופן פשוט!

יתרו לעומת-זאת לא שייך לסגולה זו, הוא לא חי בעצמו את התחושה של "ה' הוא האלקים", וממילא הוא לא חווה את הדברים בעצמם. יתרו מגיע מבחוץ בעקבות התבוננות חיצונית, שמתוכה הוא מצליח לראות את הופעת ה', ולכן הוא מתגייר.

הגמרא[3] מספרת לנו על הארמי שאמר לרבא "עמא פזיזא דקדמיתו פומייכו לאודנייכו", כלומר עם-ישראל הוא עם פזיז בשל-כך שקבלו את התורה לפני ששמעו מה יש בה. על-פי דברנו יוצא שאמנם טענתו נכונה, אך נכונה רק לגויים! בעבור גוי זו פזיזות לקבל ורק אחר-כך לשמוע. אבל, עם-ישראל, אינו צריך לשמוע שמיעה חיצונית מה כתוב בתורה - שורש נשמתו זאת התורה, ובשל-כך אין לו צורך כלל לשמוע. ההקשבה לתורה היא רק התפרטות של נקודת היסוד הטמונה כבר בישראל.

לאור האמור, מסתבר שהקב"ה לא כופה את עם-ישראל על-מנת שיקבלו את התורה, הקב"ה יוצר עם שהוא מקושר בשורש נשמתו לבחור בדבר אחד: קבלת התורה. אין פה כפייה חיצונית של הר כגיגית, אלא בנייה פנימית של עם שכל שייכותו היא ההופעה האלקית בעולם.

זהו עומק ההבדל בין ישראל לעמים!

שמעו עמים ירגזון

בשירת-הים מתואר שכל העמים שמעו את הנסים שאירעו לעם-ישראל -

שמעו עמים ירגזון, חיל אחז ישבי פלשת.[4]

גם רחב, כשמדברת עם המרגלים ששולח יהושע, אומרת -

ידעתי כי נתן ה' לכם את הארץ וכי נפלה אימתכם עלינו וכי נמגו כל ישבי הארץ מפניכם. כי שמענו את אשר הוביש ה' את מי ים-סוף מפניכם בצאתכם ממצרים... ונשמע וימס לבבנו ולא קמה עוד רוח באיש מפניכם כי ה' אלקיכם הוא אלקים בשמים ממעל ועל הארץ מתחת.[5]

ניכר שתגובתם של העמים לנסים עליהם הם שומעים, שונה מזו של יתרו: יש מי ששומע, מתבונן בדברים ומחליט להתקרב לעם-ישראל, לנסות ולקלוט את המשמעות של ההופעה המתגלה דרכם; ויש מי ששומע ורוגז, או מפחד מההופעה האלקית.

א"כ מה מיוחד בשמיעת יתרו המובילה אותו לבא אל עם-ישראל אל המדבר ומתוך-כך להתגייר?

העמים שומעים על ההתפתחויות החדשות בעולם, הם לא רק מתעניינים מה קרה ואיך קרה, אלא הם מקשיבים לתוכן של הדברים, למה שעומד מאחורי התופעות. העמים מבינים שיש פה הופעה חדשה, כֹּח חדש שמנחה את המציאות. הם מנתחים את המציאות נכון, אלא שהם לא מוכנים לזוז מעמדתם, הם לא מוכנים לעשות את השינוי המתבקש, הם מתעקשים להישאר בעמדותיהם. החידוש הזה מפחיד אותם, יש פה משהו שמתנגש עם דרך החיים שלהם, וממילא - "שמעו עמים ירגזון".

יתרו הוא בעל הקשבה כזאת שבאה מתוך חיפוש אמת, וממילא הוא מוכן להשתנות לפי תוצאות ההקשבה. הוא מסיק את אותם המסקנות שהסיקו העמים, אלא שהוא מוכן ללכת ולעשות את הדבר המתבקש מניתוח המציאות. יתרו מוכן ללכת אל עם-ישראל אל המדבר בכדי להתחבר אל המהלך הזה, בכדי להתגייר. יתרו פותח את עצמו להקשבה - לפיכך "וישמע יתרו... ויבא".

 

אצל עם-ישראל קבלת התורה אמנם הייתה טבעית חשיפת שורש נשמתם. לעיתים אנו לא מרגישים בפועל את אותה ההרגשה של החוויה הזאת, ולכן יש צורך לברר ולגלות את הנקודה הפנימית שלנו. ברור זה יכול להיעשות על-ידי הקשבה כהקשבת יתרו קשבה עם פתיחות פנימית מתוך חיפוש האמת. אמנם שלא כמו יתרו השמיעה החיצונית לא נצרכת לנו בשביל ליצור יש מאין את ההבנה כי כל המציאות היא הופעה של ה', עיקר הדברים כבר טמון בנו! השמיעה היא "רק" לצורך פרוט אותם רגשות גולמיים הטמונים בשורש נשמתנו.

 

אולם, כאמור, על-ידי הקשבה פנימית, אמיתית, על-ידי ההבנה כי התורה מופיעה דרך ישראל, דווקא בסגולתם המיוחדת - נוכל לשמוע את דבר ה'.



* סוכם על-ידי תלמידים.
[1] שמות פרק י"ח, פסוקים א', ה'.
[2] שם, פסוק י"א.
[3] מסכת שבת פח' ע"א.
[4] שמות פרק ט"ו, פסוק י"ד.
[5] יהושע פרק ב', פסוקים ט'-י"א.

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2609

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer