icon קישור לגירסת הדפסה

פרשת יתרו התשס"א, שיחת ליל שבת*

והייתם לי סגלה

ומשה עלה אל האלהים ויקרא אליו ה' מן ההר לאמר כה תאמר לבית יעקב ותגיד לבני ישראל... ועתה אם שמוע תשמעו בקלי ושמרתם את בריתי והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש אלה הדברים אשר תדבר אל בני ישראל.

...ויענו כל העם יחדו ויאמרו: כל אשר דבר ה' נעשה וישב משה את דברי העם אל ה'.

ויאמר ה' אל משה: הנה אנכי בא אליך בעב הענן בעבור ישמע העם בדברי עמך וגם בך יאמינו לעולם ויגד משה את דברי העם אל ה'. ויאמר ה' אל משה לך אל העם וקדשתם היום ומחר וכבסו שמלתם. והיו נכנים ליום השלישי כי ביום השלישי ירד ה' לעיני כל העם על הר סיני. והגבלת את העם סביב לאמר השמרו לכם עלות בהר ונגע בקצהו כל הנגע בהר מות יומת.

...וירד משה מן ההר אל העם ויקדש את העם ויכבסו שמלתם. ויאמר אל העם היו נכנים לשלשת ימים אל תגשו אל אשה.[1]

הקדמה למעמד

פרק זה מהווה הקדמה לפרק הבא, בו מופיעה ההתגלות הגדולה של מעמד הר סיני. הקדמה זו מורכבת משני חלקים מרכזיים: דו-שיח בין הקב"ה ובין ישראל, והדרכות מעשיות כיצד להתכונן לקראת המעמד.

הדו-שיח נראה לכאורה ללא משמעות גדולה. בסך הכל ישנה כאן מעין הצעה- "והייתם לי סגֻלה", ומצדם של ישראל ישנה הסכמה - "כל אשר דִבר ה' נעשה". יש כאן מעין החלפת מידע, תיאומים מקדימים לפני הפעילות הממשית שתופיע רק לאחר מכן בעשר הדיברות.

כך גם ניתן לראות את שלב ההכנה. מתוך ההסכמה להשתייך למעמד הגדול יש צורך להתכונן בהתאם. לפיכך מגיעות הוראות, ניתן לומר אולי טכניות בלבד, לגבי הפעולות הנדרשות להתארגנות. המשותף לשני החלקים -השיחה וההכנה - הוא, שנראה כי בשניהם אין כלל פעילות משמעותית, אלא הכל הוא הקדמה למעמד שעתיד להופיע.

עם סגלה

אולם אם נתבונן, נגלה כי בהקדמה זו ישנה משמעות רבה, ב"הצעתו" של הקב"ה גנוז רצונו הפנימי, העמוק. נחשפת כאן המשמעות של כל מה שעתיד להתרחש.

"והייתם לי סגלה מכל העמים כי לי כל הארץ. ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש", זוהי המגמה הפנימית של מתן תורה. כמובן אין כאן גילוי מלא של המגמה האלקית בעולם, אותה אין ביכולת האדם לתפוס. אך קצה קצהו של הרצון האלקי - המופיע בצורה מצומצמת בהתאם ליכולת האדם- הוא רצונו בעם סגולה, עם נבחר המבטא את השייכות המלאה לבורא יתברך. ללא הקדמת מגמה זו ניתן לתפוס את מעמד הר סיני כמאורע חד-פעמי, ואת מערכת המצוות כמערכת חוקים מפורטת ותו לא. דווקא ההקדמה, היא זו החושפת את מגמת הכל. ישנה תוכנית אלקית ארוכה, שראשית הופעתה בפסוקים אלו, והתפרטותה ממשיכה במעמד הר סיני. יש לחדד כי אין מדובר רק על שייכות - עם סגולה, אלא יש כאן גם שליחות - ממלכת כהנים, האמורה להביא ולבטא את דבר ה' בעולם.

השוואת הרצון

באותו אופן יש להעמיק ולהתבונן בהענות של ישראל על מנת לעמוד על מלֹא משמעותה. היה ניתן לתפוס כי ישנה כאן הסכמה פאסיבית, השי"ת מציע, וישראל נענים. כך אפשר גם להבין את המשמעות של "נעשה ונשמע": שעם ישראל נענה גם ללא הבנה וידיעה במה דברים אמורים, פשוט נענו והסכימו למה שיאמר ה' ללא שאלות ותהיות.

אך במבט עמוק יותר ניתן לראות כי ישנה כאן פעילות עצומה מצד ישראל, אולי זו בעצם הפעילות המרכזית והעיקרית. ישראל מוכנים להתאים את רצונם באופן מוחלט לרצון האלקי, לתלות את כל שאיפותיהם ומגמתם באותה מגמה אלקית. הסכמה כאן היא ביטוי, לכמיהתם להשתייך לתוכניתו של בורא עולם.

 הפניה וההסכמה

בכל שיחה פנימית-אמיתית ישנה העברה מסוימת של אישיותו של הדובר למאזין. האדם חושף משהו מפנימיותו, מנבכי נשמתו, ומעבירו לשני. כך נוצר קשר אמיתי. זהו החלק המקביל לפניתו של השי"ת לעם ישראל עוד טרם המעמד עצמו- חשיפה של משהו ממשהו מרצונו יתברך; "אנכי - נוטריקון: אנא נפשי כתיבת יהבית"[2]- זהו עומק הפניה האלקית.

וכן, כאשר הצד השני מסכים להצעה, כמו בין שני בני זוג, אין כאן הסכמה ותו לא, ישנה כאן פעילות עצומה, שינוי פנימי שהוא אולי העיקר וההתפרטות המעשית היא רק השלכה שלו. ההסכמה להצעה מבטאת את התאמת הרצון הנענה לרצון המציע. כך ישראל, עשו את הצעד המשמעותי ביותר בהקדמה למעמד הר סיני, בנכונותם לכוון ולהתאים את רצונם לרצון הבורא יתברך.

משה ממצע

יש לשאול מה פשרן של העליות והירידות של משה להר וממנו, לשם מה יש צורך בתיווך הזה?

כנראה יש להכיר בכך שאע"פ שיש דו-שיח מאוד פנימי בין ישראל לקב"ה, עדיין אין הם קרובים זה לזה. וזה גופא מלמדנו שמתרחש כאן תהליך יוצר ובונה. יש צורך במשה שיעלה וירומם את דברי העם לפני ה' מלמטה למעלה, ויש צורך בהופעה אלקית מדורגת, אשר בתחילתה הקב"ה מצמצם את עצמו על פי יכולת הקיבול של משה, ואח"כ משה ממשיך לצמצם עוד על פי יכולת הקיבול של ישראל. מסתבר, שאמנם יש אפשרות לקשר, אבל הדו-שיח לא כזה פשוט, יש עוד דרך ארוכה עד לדיבור ישיר, עד למגע מלא בין שני הצדדים. לפיכך יש צורך במשה כממצע ומתווך בין אלקים ובין העם.

הגבלה והפרשה

ההופעה האלקית הנפרשת בפסוקים אלו מכילה בקרבה שלושה שלבים.

הראשון, הוא זה שבואר עד כה - חשיפת התוכנית. לאחריו מגיעים שלבי ההפרשה מנשים וההגבלה מנגוע בהר. אומנם סדר הפסוקים מעיד כי קודם היה ציווי על ההפרשה ורק לאחריה ההגבלה, אולם חז"ל[3] למדו כי במציאות סדר הדברים היה הפוך, ונראה כי יש לדברים משמעות.

הרב בעין אי"ה[4] מסביר את הקשר בין שלושת השלבים. מיד לאחר חשיפת התוכנית האלקית, יש צורך להגביל את העם מלעלות בהר. יש חשש שדווקא מתוך רצון עז לקשר יעלו ישראל בבת אחת לקצה ההר, והדברים נכונים גם במישור הפנימי. ישנו חשש שהאדם יהרס אל הקודש, יפרוץ את כל המחסומים מבלי שבאמת הוא ראוי לכך. יש להפנים, כי עם כל זה שישנה הופעה וישנו גילוי, לעולם אי-אפשר להשיגו ולהבינו במלואו, אל קצה ההר אי-אפשר לעלות. חלק מהבנת גֹדל ההופעה הוא להבין את רוחקה.

בשלב הבא יש צורך לפרוש מנשים. אמנם, ההתגלות היא בטבע, לאנשים בעלי משפחות וכו', אולם כאשר רוצים להפגש, אפילו שהפגישה היא בתוך העולם על האדם לברור אלו חלקים מתאימים לאותו מעמד, ואלו חלקים השייכים למציאות חיים נמוכה יותר, אינם שייכים במפגש עצמו. עליו לפרוש ולהתקדש על מנת להצליח להתרומם למעמד כה רם. רק יכולת הבחנה ברורה בין רבדי-האישיות, בין הרוח לבין הגוף - יאפשרו להפגש עם הופעה אלקית, שתנחה אח"כ את מכלול-החיים.

 

ידע האדם לשלב את שני הצדדים להתרומם ולהתקדש על-מנת להפגש, ובד בבד יקלוט את הגודל האין סופי, ויתפוס שתמיד ישאר פער עצום. אחרי המעמד, יחזרו ישראל חזרה אל הטבע, אל כל פרטי החיים, לכל קומתם, ויממשו את התוכנית: "לכו שובו לכם לאהליכם".



* סוכם על-ידי תלמידים.
[1] שמות יט א-יד.
[2] שבת קה.
[3] שבת פז.
[4] עי' עין אי"ה שבת ב' פסקא מ"ח. "...השאיפה ברורה היא ומקושרת עם החיים המעשיים, ועם זה הגובה שלה הוא העליון מכל מה שיוכל על לב כל יצור לעלות. ודווקא גובה זה גורם לאותה הגבלה, המעמדת את החיים במצב של ריחוק מעם האור האלקי בתביעותיו מהעולם..."

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2770

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer