icon קישור לגירסת הדפסה

פרשת משפטים התשס"ד, שיחת סעודה שלישית*

צמאון של שלמות

'את העני עמך', לא עמך הוא העני אלא עמי הוא, וכן אמר דוד 'כי אתה עם עני תושיע'. אין מדותיו של הקב"ה כמדת בשר ודם.

מדת בשר ודם - מי שהוא עשיר ויש לו קרוב עני אינו מודה בו, רואה קרובו נטמן מפניו שהוא מתבייש להשיח עמו לפי שהוא עני, וכן שלמה אומר 'כל אחי רש שנאוהו', ואומר 'גם לרעהו ישנא רש', וכן איוב אמר 'חדלו קרובי וגו' '. ואם היה עשיר הכל נדבקים בו ואוהבים אותו, שנאמר 'ואוהבי עשיר רבים'.

אבל הקב"ה אינו כן. מי הם עמו? העניים. רואה לעני ונדבק בו. רצונך לידע? ראה מה כתיב 'כה אמר ה' השמים כסאי', מה כתיב אחריו 'ואל זה אביט אל עני וגו' '. וכן משה אומר לישראל 'לא מרבכם חשק ה' ', וכתיב 'כי אתם המעט מכל העמים'. וכשיתרצה לציון על מי הוא מרחם תחלה? על העניים. שנאמר 'כי ה' יסד ציון ובה יחסו עניי עמו' וכן 'כי נחם ה' עמו וענייו ירחם'. הוי, את העני עמך, אין העני עמך אלא עמי, לכך נאמר 'כי אתה עם עני תושיע'.[1]

עם ה'

דיוקו של המדרש מהפסוק איננו ברור דיו. כיצד דורש המדרש מהמילים 'העני עמך' שהעניים הם עם ה'? יתכן וכוונת המדרש לתחילת הפסוק שאומר - "אם כסף תלוה את עמי"[2], המכנה את העניים כעמו של הקב"ה. אם אכן זהו דיוקו של המדרש, דיוק זה דומה לדרשה הבאה של המדרש מהפסוק - "כי אתה עם עני תושיע"[3], ששניהם מכנים את העניים כעמו של הקב"ה.

היחס לעשיר ולעני

המדרש מתאר תופעה הרווחת אצל בני האדם המתרחקים מהעני ומתקרבים לעשיר. כל אדם רוצה להתקרב ו'לזכות' להיות בקרבת עשיר ואפילו לרגעים מעטים. אבל בקרבת עניים איש אינו חפץ. אפילו אדם שהעני הוא קרובו מתרחק ממנו ומתכחש אליו. התופעה הזו איננה נובעת רק מדחפים נמוכים כרדיפה אחר התאוות, ורצון להוסיף ממון. שורשיה עמוקים יותר. רצונו של אדם להתקרב לעשיר, איננו רק מתוך מחשבה שכתוצאה מכך, העשיר יתן לו מכספו. ההתקרבות לעשיר והעמידה לידו, ולו לזמן קצר, היא ענין כשלעצמו. וכן להיפך -  הבריחה מהעני איננה רק בריחה משום שמפחדים שהקרוב אליו יצטרך להוציא מכספו ליתן לו, שהרי אדם מוכן אפילו לשלוח כסף רב לעני, ובלבד שלא יבוא לביתו ויכירו העולם שהוא קרובו. עלינו לחדור אם כן לעומק התופעה ולברר את שורשה.

כך היא דרכם של בני אדם, אך דרכו של הקב"ה אינה כן. הקב"ה נוהג בדיוק הפוך - דוקא העניים הם עמו. קישורו של הקב"ה אל העניים, כך מבאר המדרש, איננו קישור מקרי או חיצוני, אלא קישור מהותי מאוד - העניים הם עמו של הקב"ה.

ננסה לברר מהו השוני הגדול בין העשיר לעני, הגורם ליחס השונה מצד בני האדם, וכיצד אותו שוני יוצר יחס הפוך מצד הקב"ה.

צמאון העני ומלאות העשיר

חייו של העני קשים מאוד כפי שמתאר המדרש - "אין בעולם קשה מן העניות, שהוא קשה מכל יסורין שבעולם"[4]. הקושי הגדול של העני הוא לא החסרון עצמו בו הוא שרוי, אלא התלות התמידית שלו באחרים. העני מרגיש תמיד חסר, וזקוק הוא להשלמה מבחוץ. תחושת החסרון הקשה, וההזקקות התמידית להשלמה מבחוץ, המלוות את חייו של העני, הן הן הקושי גדול שבעניות. נראה שמסיבה זו, ביאר הרש"ר שהלשון 'הלוואה' אינה מבטאת רק את הנתינה לעני, אלא את הליווי המתמיד לעני; הלוואה מלשון ליווי.

דווקא באנשים כאלה, המחכים ומצפים להשלמה, הקב"ה רואה את עמו ומתחבר אליהם.

תחושה דומה של חוסר, וצמאון להשלמה שתבוא מבחוץ, מלוה את עולם בית המדרש. אומנם האדם צריך להרגיש ולהכיר במה שיש לו, אבל במקביל, תמיד צריך לחוש רצון להמשיך ולהתקדם; לקוות למילוי מבחוץ.

העשיר לעומת זאת מרגיש תמיד מלא. הוא איננו זקוק לשום דבר, שלם הוא בעיניו. הרבה פעמים אפשר לראות את אותה תמונה עלובה של אנשים הרודפים אחר העשיר ורוצים בחברתו, אבל הוא, אפילו אם ירצה, איננו מתחבר אליהם, מפני שמרגיש שהם אינם חסרים לו. הדבר המרכזי איפוא בעשיר, איננו כמות הכסף שיש לו, אלא התחושה של 'יש לי רב' הממלאת אותו.

מחצית שקל מישראל

התבוננות במניינים של ישראל המופעים בתורה תעלה, שהתורה מגיעה תמיד למספר המבטא שלמות, כגון - שלוש, עשר, ושישים ריבוא. אולם במנין המופיע בפרשת 'שקלים', מצוין מספר שהוא שבודאי לא יכול להביע שלמות - חצי. כל אדם בודד צריך להביא דוקא מספר שאינו שלם, מספר המבטא את הצורך בהשלמה על ידי האחר.

צמאון של שלמות

לאדם יש ציפיה ורצון לבטא שלמות, אך לעיתים זוהי ציפיה לשלמות מוגבלת. אדם העומד בפני עצמו כיחידה שלמה, אף על פי שיש בו ביטוי של שלמות, זהו ביטוי של שלמות מצומצמת. היחיד מבטא שלמות המצומצמת לגבולותיו; להופעה הפרטית שלו. כשאדם משכיל להבין שהוא מהווה רק חלק, מסוגל הוא להשתייך למושגי שלמות רחבים בהרבה ממושגי השלמות של האדם הפרטי. כחלק, יכול הוא להיות שייך לדבר הרבה יותר גדול ממנו.

ההבנה שאדם זקוק להשלמה, היא שמאפשרת לו להשתייך למושגים הגדולים בהרבה ממגבלותיו; להשתייך אל מה שמעבר לו.



* סוכם על-ידי תלמידים.
[1] שמו"ר פרשה לא' יג'.
[2] שמות כב' כד'.
[3] תהילים יח' כב'.
[4] שמו"ר פרשה לא' יב'.

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2184

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer