icon קישור לגירסת הדפסה

פרשת משפטים התשס"ד, שיחת ליל שבת*

התבטלות יוצרת

ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם.[1]

משפטים מסביב

ואלה המשפטים. מה כתיב למעלה מן הפרשה 'ושפטו את העם בכל עת', ואמר כאן 'ואלה המשפטים', והדברות באמצע. משל למטרונה שהיתה מהלכת, הזין מכאן והזין מכאן והיא באמצע. כך התורה, דינין מלפניה ודינין מאחריה והיא באמצע.[2]

משני צדדיה של נתינת התורה מתוארים משפטים. משפטים אלו, הנמצאים מסביב לתורה, מהוים את ביטויה של התורה. התורה, 'המטרונה', המהלכת באמצע, היא הרעיון המשותף למשפטים הנמצאים בשני צדדיה.

משפטים מלפנים ומאחור

המדרש עומד על המשותף לעומדים מסביב למטרונה - "הזין מכאן והזין מכאן", אבל יש מקום לעמוד גם על השוני שבניהם; ההולכים מלפנים אינם דומים להולכים מאחור.

בכדי להבין את ההבדל שבין ההולכים מלפנים ומאחור, נעמיק במשל שהובא במדרש. ההולכים מלפני המטרונה הם כנראה משטר כבוד שצריך לבטא את כבודו את המלך. הם יחידה מיוחדת שכולה אומרת כבוד למלך. לעומתם, ההולכים מאחור, הם אנשי התיקים, הנושאים את כליו של המלך, ועליהם מוטל לדאוג שדברו של המלך יתבצע בפועל.

עשה ולא תעשה

בנמשל, אפשר לדמות את מצוות ה'לא תעשה' להולכים מלפני המלך, ואת מצוות ה'עשה' להולכים מאחורי המלך. מצוות לא תעשה אינן מורות לנו כיצד ראוי לפעול במציאות, אלא רק מכינות את המציאות לקבלת המלך. מצוות אלו יוצרות את האוירה המיוחדת לקראת בואו של המלך. מצוות העשה לעומתם, הן כבר הוראות מפורטות כיצד ראוי לנו לנהוג על פי מצותו של המלך. המלך מורה לנו כיצד ראוי לפעול במציאות, וכך אנו נוהגים.

כללים ופרטים

אפשר גם שהחלוקה איננה דוקא בין מצוות לא תעשה לעשה, אלא בין מצוות כלליות לפרטיות. מצוות כלליות הן המורות על כבודו של המלך; עצם מציאותו של המלך ניכרת בהם. המצוות הפרטיות הם ההוראות ההולכות ומפרטות כיצד ראוי לנהוג בפרטים הקטנים של המציאות על פי דברו של המלך.

באופן פשוט, הכלל הוא המודיע על הגעתו של המלך - שהיא הדבר העיקרי. עצם המפגש עם המלך נוצר רק על ידי המצוות הכלליות, כשהמצות הפרטיות מהוות רק התפרטות של אותה הגעה של המלך. המצוות הפרטיות אם כן אינן עומדות בפני עצמן, אלא מהוות פועל יוצא של המצוות הכלליות.

אולם, אפשר להסתכל על הדברים הפוך. המצוות הכלליות אינן המטרה, אלא רק מהוות הודעה על הגעתו של המלך. הן אינן התכלית, אלא ההכנה לקראת בואו של המלך. המצוות הפרטיות לעומת זאת, הן בעצם רצונו של המלך, הן ההולכות ומפרטות את דברי המלך בתוך המציאות, כפי רצונו. המצוות הכלליות נוצרו רק בשבילנו, בכדי שנהיה מוכנים להגעת המלך, והמצוות הפרטיות הם כביכול רצונו של המלך עצמו, המתגלה לנו בהגעתו.

נעשה ונשמע

אם נעמיק בהתבוננות על המצוות, נראה שהחלוקה המדוברת איננה רק בין מצוות שונות, אלא בכל מצווה ומצוה קיימים שני המישורים הללו. ראשית כל, האדם ניגש אל המצוה בהתבטלות כלפי כבודו של המלך. רק לאחר שלב זה הוא עובר תהליך הפנמה והבנה של המצוה, ובכך ממשיך את דבר המלך אל תוך מסגרת חייו, ומצליח לחבר את המצוה גם אליו.

 

ישראל, העומדים בתחתית הר סיני, ואומרים "נעשה ונשמע"[3], מקבלים את התורה בשני המישורים המדוברים. הם מקדימים את ה - "נעשה", שכל עניינו הוא קבלת כבודו של המלך עצמו, בלי לחשוב על התוכן הנמסר ועל משמעותו, בלי להתחבר אליו; בלי להבין. ורק לאחר מכן הם אומרים "ונשמע"; ננתח את הדברים בשכלנו ונתחבר אליהם בחיבור שכלי, וכך נפרט ונרחיב אותם אף אל כלי הקליטה וההרגשה של האדם; נחדיר אותה אל המציאות כולה.

תשים לפניהם

שתי העמידות הללו - העמידה המתבטלת, והעמידה המבינה, מזדהה ומתחברת, משתקפות בדברי חז"ל לגבי הביטוי "תשים לפניהם". מצד אחד חז"ל דורשים מכאן שרק לבית-דין הזכות לדון - "שנאמר ואלה המשפטים אשר תשים לפניהם... לפניהם ולא לפני הדיוטות"[4]. זהו צד המייצג כפיה. רק לבית-דין יש את הכח והיכולת לדון במשפטים. אך חז"ל דרשו מפסוק זה גם שצריך לשים את המשפטים כשולחן ערוך לפני ישראל. הצד הזה מברר את החובה לגרום לכך שתהיה הזדהות עם המשפטים; שהם יעשו מתוך הבנה וחיבור.

סמיכה

הסמיכה של הדיינים מביאה אף היא לידי ביטוי את שני הצדדים הללו. הסמיכה במהותה אומרת שאדם איננו יכול לחדש שום דבר. משמעותה היא שהדברים שנאמרו בסיני הם כל ההתפתחות, ומאז עד היום אי אפשר לחדש כלום. המסורת היתה ונשארה בדיוק כפי שהיתה; כוללת היא רק את הדברים שנאמרו למשה בסיני. מצד שני, עצם העובדה שיש סמיכה במציאות, מראה בדיוק על הצורך שכל הזמן יהיו אנשים שיהיה בכוחם לחדש דברים, ולפסוק על פי הבנתם בתורה.

ההתבטלות הגמורה כלפי הופעת ה' האדירה, דוקא היא שמאפשרת להמשיך ולפרט את הדברים אל תוך המציאות שלנו, להביא אותם עד מקומנו ממש, ולחבר אותם אלינו.

 

* סוכם על-ידי תלמידים.
[1] שמות, כא, א.
[2] שמות רבה, פרשה ל, ג.
[3] שמות, כד, ז.
[4] פח:

צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2150

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer