icon קישור לגירסת הדפסה

פרשת תצוה התשס"ג, שיחת סעודה שלישית*

כתר תורה[1]

תורה לכל ישראל

אמר רבי יוחנן שלשה זירים הן של מזבח של ארון ושל שולחן, של מזבח זכה ארון ונטלו, של שולחן זכה דוד ונטלו, של ארון עדיין מונח הוא, כל הרוצה ליקח יבוא ויקח.[2]

באופן דומה מביאה המשנה באבות -

רבי שמעון אומר שלשה כתרים הן כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות וכתר שם טוב עולה על גביהן.[3]

הגמרא מביאה שכתר תורה, בשונה מכתרי הכהונה והמלכות, לא ניתן לקבוצה מסוימת, אלא כל הרוצה ליקח יבוא ויקח. מקשה הגמרא: "שמא תאמר פחות הוא, ת"ל בי מלכים ימלוכו". ומפרש רש"י שם: "וגדול הממליך מן המלך". כלומר, התורה - שהיא הממליכה, גדולה מן הכהונה והמלכות.

באופן פשוט אנו רגילים לתפוס שהייחודיות מציינת משהו מורכב ומסובך יותר. העובדה שדבר מה לא יכול להתבצע בידי כל אחד, אלא נדרש בשבילו אופי מיוחד או כשרון נדיר, מלמדת על רוממותו של עניין זה ועל משמעותו המיוחדת. גם במציאות הפשוטה אנו רואים כי נושאי כתרה של תורה הם יחידים ומועטים, בעוד שהעולם מלא בבעלי מלאכות שונות, מה שנתפס כמלמד על עליונותה של התורה על פני המלאכות הללו. הגמרא כאן מלמדת אותנו כי דווקא כתר תורה אינו שייך רק לקבוצה מיוחדת אלא כל הרוצה יכול לנוטלו, ואין הדבר מבטא פחיתות אלא דווקא את גדלותו, שהוא הממליך את בעלי הכתרים האחרים. ננסה לעמוד על משמעותו המיוחדת של כתר תורה, והשוני המהותי שבינו לבין הכהונה והמלכות.

הקשבה לקול

כפי שהסברנו בערב שבת, התורה מהווה מהלך של תנועה מלמעלה למטה, בעוד שעניינה של הכהונה הוא מהלך מלמטה למעלה. התורה ניתנת ממרומים כדי להדריך את בני האדם בחייהם, בעוד שהכהונה היא פניה של האדם אל הקב"ה, כפי שמתבטא בעבודת הקרבנות. גם המלכות כמו הכהונה (עם המשמעות המיוחדת של כל אחד מכתרים אלו), פועלת מתוך המציאות - מסדרת את החיים האנושיים.

 התורה ניתנת למשה ממרומי הר סיני, העם רואה את האש והעשן היורדים על ההר, ונדרש לקבל את התורה: לעמוד ולהקשיב, לקלוט ולהפנים את קול ה' הפונה אליו. עמידה כזו, כמקשיב ומקבל, לא מוציאה לפעל את הצדדים המיוחדים שבכל אדם ואדם. האדם עומד כמות שהוא, ומקשיב לקול שפונה אליו במקום בו הוא נמצא, בלי שיצטרך לבטא את מיוחדותו כדי לקלוט את הקול. דווקא בעשייה אקטיבית מתבטאים הכשרונות המיוחדים של כל אדם ואדם, כשכל אחד פועל ויוצר באופן המיוחד לו. לעומת האופי של הפעילות האנושית, קול ה' הבא מלמעלה ממלא הכל, ללא גבולות ומחיצות, והאופי המיוחד של הדמויות השונות הוא חסר משמעות אל מול הקול שממלא את המציאות ללא התחשבות בשוני שבין הפרטים השונים שבה. לכן כתר תורה שייך לכל אחד ואחד, ולא מוגבל רק לקבוצה מסוימת - כל ישראל עמדו בתחתית הר סיני. כתרי הכהונה והמלכות שמבטאים תנועה הבאה מתוך המציאות, תנועה אקטיבית ופועלת, ניתנו דווקא לקבוצות המסוימות שמותאמות באופיין לסוג כזה של פעולה.

כך גם ביחס לשבת, המבטאת את השביתה שבתוך עולם העשייה של ששת הימים. כלפי החובה לשבות - כל ישראל שווים: "אתה ובנך ובתך, עבדך ואמתך ובהמתך, וגרך  אשר בשעריך"[4]. כשהמשימה היא לעצור, להקשיב ולהפנים - השוני שבין המעמדות השונים, חילוקי ההופעות של הכשרונות והסגנונות כלל אינם רלוונטיים.

פעמים רבות אנו מוצאים את עצמנו בעת לימוד תורה, עסוקים בהשוואות בינינו ובין החברים הסובבים אותנו. כנראה שבשורש הבעיה עומדת העובדה שאין אנו תופסים את לימוד התורה שלנו כהקשבה לקול ה' הפונה לכל אחד ואחד, אלא כיצירה עצמאית מצידנו. ממילא מתפתחות בהקשרים כאלו קנאה ותחרות.

 

התורה הנבדלת

המהר"ל, בפרושו על המשנה באבות, מעלה רובד נוסף בהבנת הדברים:

ויש לך להבין דברים גדולים, כי שניים מאלו הכתרים אין ראוי שיהיו נמצאים ביחד והוא כתר כהונה וכתר מלכות, וכך הוא בירושלמי והביאו הרמב"ן ז"ל בפרשת ויחי אין מושחים מלכים כהנים ... ויש לשאול דמה טעם זה, כל שכן יותר עדיף, דמה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד אלו שתי כתרים. אבל הפירוש ברור בזה, כי אלו שתי כתרים אין זה כזה והם מחולקים, כי הכתר של כהונה קדושה גופנית וכתר של מלכות קדושה נפשית, והרי הם מחולקים והמוכן לאחד מהם אינו מוכן לשני שהוא כנגדו כאשר הם מחולקים. ולא יקשה זה בכתר של תורה אף על גב שהוא מחולק מכתר כהונה וכתר מלכות, אין לומר המוכן לאחד אין מוכן לשני, שדבר זה היה קשיא אם לא היה כתר תורה נבדלת מן האדם, אבל כתר תורה נבדלת מן האדם.[5]

 

הרמב"ן כידוע מרחיב בביאור חטאם של כהני בית חשמונאי שניסו לקחת לעצמם גם את המלוכה. לא נבאר את החילוק שמעלה המהר"ל בין הקדושה הגופנית לקדושה הנפשית, אך על כל פנים אלו הן שני תכונות שונות, שתי הופעות השייכות שתיהן אל העולם האנושי המוגבל, ולכן קיומם במקום אחד הוא בעייתי, וכנראה שלפעמים אפילו בלתי אפשרי. תורה לעומת זאת באה מבחוץ, היא באה ממקור אחר, ולכן אינה סותרת כלל את ההופעות הקיימות בתוך המציאות. שני פרטים המשתייכים לאותה המערכת מוגבלים ביכולתם לשכון יחדיו (זו ודאי נקודה שאינה פשוטה, מדוע לא יכול להיות אדם שמתברך בשתי כשרונות שונים, אך באופן מהותי ניתן להבין את ההגבלה הזו...) משהו שבא ממקור חיצוני, גבוה יותר, אינו סותר בשום צורה את ההופעות שבתוך המערכת. הופעה סופית סותרת הופעה סופית, גילוי של הופעה אין סופית לא עומד בעימות וסתירה מול כל הופעה סופית ומוגבלת.

המקור החיצוני הזה, לא רק שאינו עומד בסתירה עם הכהונה והמלכות, אלא שהוא המקום ממנו נובעות ההופעות המפורטות הללו. כל הכשרונות המעשים, התכונות השונות, נובעים כולם מהמקור הפנימי והעלום - התורה היורדת אלינו משמים.

בי מלכים ימלוכו

לאור האמור מתבאר כי אין מישהו שמופקד על הופעת התורה, ומישהו שהתורה אינה שייכת אליו. הכהונה והמלכות השכל והרגש, הגוף והנפש - כולם נובעים מתוך התורה ומגלים אותה באופנים שונים.

זהו גם פשט הגמרא המתרצת 'בי מלכים ימלוכו'. אין זו תכונה המפצה על חסרון כלשהוא הקיים בכתר התורה, זוהי אמירה ששני הכתרים נובעים מתוך כתר תורה, הוא הממליך את שני המלכים האחרים ובזה עניינו המיוחד ויתרונו על פני הכתרים האחרים.

דווקא אותו הדבר שיורד אלינו מלמעלה, מחוץ למערכת, פונה לכל אחד ואחד ללא קשר לאופיו המיוחד, ההקשבה לקול הקורא אלינו מהמקור העלום והנסתר אינה מבחינה בין האנשים השונים. אותן תכונות שמקורן בתוך המערכת הארצית מתגלים באמצעות עשייה אקטיבית, ומוציאים לפעל את השוני שבין ההופעות השונות של המקור הכללי.

הרוצה ליקח

כתר תורה שייך לכל מי שרוצה, באמת רוצה, לבוא ולנוטלו. כל מי שמוכן לעמול להקשיב, להפנים ולקבל את קול ה' הקורא ממרום זוכה לכתרה של תורה. צריך להאמין שכל הכשרונות השונים, כל הפיתוח הרחב של העולם המעשי נובע מתוך התעמקות בתורה והפנמה עמוקה שלה.

ההקשבה לקול ה' המתגלה בתורה, היא שמנביעה את כל האופנים השונים של גלוי התורה בעולם המעשי. הקשבה זו מוטלת על כל אחד ואחד, וכתרה של תורה מובטח לכל מי שבאמת רוצה לקחתו.

 



* סוכם על-ידי תלמידים.

[1] בשיחת ערב שבת עסקנו בכתר כהונה, כהשלמה לכך נעסוק בענין כתר תורה.

[2] יומא עב:

[3] אבות פרק ד, משנה יז.

[4] שמות פרק כ, פסוק י.

[5] דרך חיים פרק ד, משנה יז.


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 3035

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer