icon קישור לגירסת הדפסה

פרשת נשא התש"ס, שיחת סעודה שלישית*

הרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין

וידבר ה' אל משה לאמר. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם, איש או אשה כי יפליא לנדר נדר נזיר להזיר לה'.[1]

רש"י: למה נסמכה פרשת נזיר לפרשת סוטה, לומר לך, שכל הרואה סוטה בקלקולה, יזיר עצמו מן היין, שהוא מביא לידי ניאוף.

דבר פשוט הוא שיש בעולם קלקולים העלולים להפיל את האדם, וברור שצריך להתרחק מהם - לא את זה באה פרשת סוטה לחדש.

החידוש של פרשת סוטה הוא "שהרואה סוטה בקלקולה יזיר עצמו מן היין", דוקא מי שראה, הוא זה שיקבל על עצמו להנזר, להתרחק. לעיתים, הרצון הפשוט הוא "להזיר" אחרים, לשלוח "עצה" לסוטה, או למי שנסתרה איתו - שיתרחקו מן היין, שיפרשו מדברים המביאים לידי עוון. אולם, בפרשתנו מתחדש, שדוקא הרואה, שכביכול הוא רק צופה - חיצוני, הוא זה שצריך שמירה.

יגביל את עצמו

ראיה - זאת פעילות המבטאת קשר לארוע המתרחש. אדם הרואה את כל הנעשה עם הסוטה - משמע שזה מענין אותו, שזה נמצא בעולם המושגים שלו ונוגע לו, ישנה תחושה של שייכות מסויימת למתרחש.

אולם מעבר לכך, ישנה את השייכות של האדם לדבר שגרם לאותו קלקול - יין. היין הינו אחד מהוויות החיים הפשוטות, שלכל אחד יש מגע איתן.

"אין שמחה אלא בבשר ויין". שלא כבשר, השמחה שהיין גורם אינה טעמו הטוב. השמחה ביין מופיעה לאחר שתייתו, אז חש האדם את עצמו משוחרר, זורם. ישנו מימד באדם שאינו מוכן להיות מוגבל, אלא כמה לחופש, לחרות. כשאדם שתוי הוא חופשי, ואז צדדים פנימיים שבו מתגלים, לחיוב ולשלילה. על כן אדם שראה לאן עלול להוביל אותו החופש של שתיית יין, ראה סוטה בקלקולה, יגביל את עצמו, ויזיר את עצמו מן היין.

דרישה או חטא?

בסוף ימי נזרו מביא הנזיר קרבן חטאת - "..וכפר עליו מאשר חטא על הנפש.."[2], והסיבה לכך, כותב רש"י: "רבי אלעזר הקפר אומר שציער עצמו מן היין" לכאורה סותרים דברי רבי אלעזר את הדרשה "שהרואה סוטה בקלקולה - יזיר עצמו מן היין", ממנה משתמע שיין הוא דבר שלילי. מדברי רבי אלעזר משמע, שהנזירות מהיין שלילית, ואינה בונה את האדם. אולם, אם רש"י הביא את שתי המימרות משמע שחשב ששתיהן נכונות, ואינן סותרות.

שאיפה להתרחבות

יש באדם מימד אין סופי, הרוצה להתפשט ולהתרחב. הרצון ל"עוד", הינו רצון בסיסי וחיובי. אדם שלא רוצה כלום בחייו הינו אדם כבוי. אין דבר שמניע אותו הלאה. אדם שואף תמיד ליותר, הן בצדדים הנמוכים - אדם רוצה יותר כסף, יותר שלטון וכד', והן בצדדים הגבוהים - כמו הרצון ללמוד יותר, להיות מוסרי יותר וכד'. אולם, לעיתים התפשטות זו הינה שלילית. כאשר היא פורצת את גבולותיה היא נהפכת לתאוות בצע, רצון לשלוט על אחרים ולהשתלט על כל דבר.

לשם כך, צריך האדם להגביל את עצמו,"לצער עצמו מן היין", יין כסמל להוויות חיים שונות, שעל האדם לעיתים לצמצם את השימוש בהם. אולם מצב זה אינו המצב האידיאלי, שהרי נטיית ההתפשטות בסיסית וחיובית כאמור, על-כן, בסוף אותה תקופת צמצום - יביא קרבן חטאת.

הנטיה לעוד, לאין סוף, הינה ביטוי של "חלק האלוק ממעל"[3] הטמון בנו. כשם שהקב"ה אינו מוגבל, מתפשט ופרוש על הכל, כך יש באדם צורך כזה. יחיד בעליונים ברא יחיד בתחתונים, בצלם דמות תבניתו. אולם, יש לזכור, שטמון פה מעין פרדוכס, ובסופו של דבר, האדם הוא רק "חלק אלוק ממעל", הוא מושל רק בתחתונים. אם אדם חושב שהוא האלוק בעצמו, "לי יאורי ואני עשיתיני", "אני ואפסי עוד", - הרי כפר ואיבד הכל.

פרט וכלל

אך לא רק ביחס שבין אדם לבוראו, אלא גם בתוך המערכת האנושית הדברים מקבילים. נדמה לעצמנו כח הרוצה להתפשט, ללא גבולות, מתרבה בקצב מהיר מאוד. ואת אותו כח מטילים למערכת שבה פועלים מליונים של כוחות כאלו, שכולם רוצים להתפרש - זו האנושות. באופן טבעי כולם רוצים להתרחב, על כן נלחמים זה בזה, בכל המובנים, ורומסים את מי שעומד בדרכם.

כיצד ידע האדם מתי הרצון להתפשט, להשתחרר ולהתפרש לכל כיוון הינו ביטוי של הצד העליון שבו, האלוקי, נטיה פשוטה שיש לתת לה מקום, ומתי עליו לצמצם עצמו, בבחינת להזיר עצמו מן היין?

זאת נלמד מפרשת סוטה. כאשר השחרור מביא לידי ביטוי את הצד הנמוך והתאוותני שבאדם, וכאשר השחרור מתפרץ על חשבון אחרים, כרצונותיה של אותה סוטה, שהרסו חיים של משהו אחר - של תא חיים שהתפורר בשל מעשיה - אז, יש להנזר מהיין, להתרחק מאותה נטיה.

האדם נפגש עם הרבה "סוטות בקלקולן" במהלך חייו, עליו להכיר ברצון לזרימה ולהתפשטות, אך חלילה שרצון זה יביא לשחרור צדדיו האפלים, הנמוכים, וחלילה שרצון זה ישתלט וירמוס אחרים.

 



* סוכם על-ידי תלמידים.

[1] במדבר ו' א'-ב'

[2] במדבר ו' י"א

[3] איוב ל"א ב'.


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 3381

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer