icon קישור לגירסת הדפסה

פרשת בהעלתך התשס"א, שיחת ליל שבת*

עמוד האש ועמוד הענן

וביום הקים את המשכן כיסה הענן את המשכן לאוהל העדות ובערב יהיה על המשכן כמראה אש עד בוקר כן יהיה תמיד הענן יכסנו ומראה אש לילה.[1]

הופעה קבועה

הפסוקים מתארים את הופעת עמוד הענן ועמוד האש; הופעה קבועה שמלווה את ישראל לאורך כל מסעיהם.

פסוקים דומים מצאנו גם בפרשת בשלח: "וה' הולך לפניהם יומם בעמוד ענן לנחותם הדרך ולילה בעמוד אש להאיר להם ללכת יומם ולילה. לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם".[2]  וכן בסוף ספר שמות: "ויכס הענן את אוהל מועד וכבוד ה' מלא את המשכן... כי ענן ה' על המשכן יומם ואש תהיה לילה בו לעיני כל בית ישראל בכל מסעיהם".[3]

עמוד הענן ועמוד האש מלווים את בנ"י במסעיהם במדבר, מנחים ומובילים אותם; עמוד הענן מגן על העם ביום ועמוד האש מגן עליהם בלילה.

וכך תיארו זאת חז"ל:

ויסע משה את ישראל... דבר אחר למה כצאן? כשם שהרועה זהיר בצאנו ביום מפני החמה ובלילה מפני הזאבים כך היה הקב"ה 'לא ימיש עמוד הענן יומם ועמוד האש לילה לפני העם'.[4]

מהי המשמעות של עמוד הענן ועמוד האש?

ענן ביום

כשם שהרועה זהיר בצאנו ביום מפני החמה.

ביום ישנו אור חזק, אור מסנוור שמקשה על הראיה. לפיכך יש צורך לצמצם ולעמעם מעט מאור זה. בנוסף לכך, ביום השמש מחממת, לפעמים יתר על המידה, והפתרון לכך הוא בסיכוך ובהצלה מפני להט השמש. עמוד הענן בהקשר זה ממלא את שני התפקידים. הוא מעמעם את הסנוור וגורם לכך שהעם יוכל לראות, והוא מצנן במקצת את החום. עמוד הענן מגן על העם מפגעי היום. מצד שני יש למציאות הענן "מחיר" מסויים. הענן מונע מהאדם את ההופעה השלמה, הוא מערפל. כך גם במציאות חייו של האדם - ביום יש מציאות ברורה, והאדם מרגיש שהוא קולט הכל, משיג את הכל, והכל ברור לו. יש צורך במשהו שיערפל ויטשטש, משהו שיפגע לכאורה בודאות ובבטחון העצמי הנובע מתחושת ההבנה והשליטה במתרחש. הטשטוש גורם לאדם לחוש מעט את חוסר הוודאות ולחיות ברמה מסויימת של אי-בהירות ביחס למתרחש. אולם באופן עמוק, אין מציאות הענן מהווה פגיעה אלא ההפך הוא הנכון; רק כך יכולה להופיע התגלות - "ה' אמר לשכון בערפל"[5]. דווקא הערפל, שמונע מאדם את הסנוור מהופעה אלוקית גדולה מיכולת קליטתו, הוא המאפשר התגלות באופן כזה שאפשר לקלוט אותה, והיא אינה 'שורפת' ומכלה.

אש בלילה

ובלילה מפני הזאבים.

בלילה ישנה מציאות הפוכה. חושך, לא רואים כלום, ובדרך כלל גם קר. לפיכך יש צורך במקור אור שיאיר את הדרך ויחמם את קור הלילה - כך הם פני הדברים במובן הטבעי. בהתאמה, גם במובן הפנימי - ישנם מצבים בהם יש לאדם שאלות ותהיות, הוא לא רואה מה יש לפניו, אינו מבין את המציאות ואין הוא יודע לאן עליו להמשיך לצעוד. מציאות כזאת עלולה חלילה להביא אותו לידי יאוש. גם במובנים מקיפים יותר ישנן תקופות של לילה; חרדה ואי-וודאות הנובעים מאפלה מחשיכת עינים, לא ברור מה יהיה, ושאלות שונות צצות ועולות.

עמוד האש מאיר את הלילה, מראה את הדרך, נותן מענה לתהיות. אמנם הוא לא מאיר בעצמה כה רבה עד כדי סנוור, כי אז חוזרים לבעיית סנוור השמש המאירה ביום; אולם הוא מאיר את המציאות החשוכה כך שבני ישראל רואים את דרכם, קולטים ומבינים את המציאות במידה הנכונה, ויכולים להמשיך בבטחה בדרכם.

עמוד הענן ועמוד האש משלימים אם כן את החסרונות של היום והלילה. עמוד הענן מעמעם את הסנוור העז שמופיע ביום, ועמוד האש מאיר את המציאות החשוכה המופיעה בלילה.

אור וחושך ממשמשים בערבוביא

אפשר לומר אפילו יותר מזה. בכל יממה יש יום ויש לילה, הם כל הזמן מתחלפים, מתערבבים. ערבוב זה מדגיש גם הוא את המציאות המעורפלת לכאורה - שהיא המציאות הרצויה.

הנצי"ב מסביר שעמוד הענן ועמוד האש הם בעצם מציאות אחת. עמוד הענן הוא, באופן עמוק, גם עמוד האש, כי ע"י הערפול שהוא מביא באה ההארה לעולם, וע"י עמוד האש אפשר לראות בלילה - יוצא שחד הם.

בפרשתינו אנו מוצאים את חטא המתאוננים: נראה שהעם התלונן סתם, לא היו לו מניעים שכליים  (הרי היה להם מן). הם אפילו לא התלוננו מתוך חולשה מול איזשהו פיתוי, הם התלוננו סתם - שיא החומריות, והתשובה כנגד החומריות הזו היא הנבואה. "אספה לי שבעים איש מזקני ישראל". יהושע רואה את אלדד ומידד מתנבאים במחנה ומתלונן למשה: "אלדד ומידד מתנבאים במחנה", ומשה עונה לו: "... ומי יתן כל עם ה' נביאים". באידיאל, השאיפה צריכה להיות שעל כולם, על כל עם ישראל, תשרה הרוח. רוח זו של נבואה היא התשובה לחומריות. צריך להאיר את הלילה באש "וביום הקים את המשכן כיסה הענן את המשכן... כן יהיה תמיד עמוד הענן יכסנו ומראה אש לילה". הענן והאש נמצאים תמיד על המשכן, לא רק בהקמתו. צריך לשאוף למה שמעבר לגבולות הקירות של המשכן (אל אותו ערפל), לאש עליונה שמאירה ונותנת פשר למציאות.

כל בניית בית חדש בישראל הוא גם בעצם מעמד של השראת שכינה, וצריך להסתכל מעבר לגבולות הבית - כלפי מעלה.

נאחל לכל הבתים שנמצאים כאן ולבתים שהולכים לקום כאן שיזכו לקוות ולצפות למשהו עליון שמעבר לקירות - כאורו של יום.

 



* סוכם על-ידי תלמידים.

[1] במדבר ט' ט"ו.

[2] שמות י"ג כ"ב.

[3] שמות מ' ל"ח.

[4] פרשת בשלח רמז רנד ד"ה ויסע משה את.

[5] מלכים א' ח' י"ב.


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 9984

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer