icon קישור לגירסת הדפסה

פרשת כי-תצא התשס"ב, שיחת ליל שבת*

אויב בבית

כי-תצא למלחמה על-איביך ונתנו ה' אלהיך בידך ושבית שביו. וראית בשביה אשת יפת-תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה. והבאתה אל-תוך ביתך וגלחה את-ראשה ועשתה את-צפרניה. והסירה את-שמלת שביה מעליה וישבה בביתך ובכתה את-אביה ואת-אמה ירח ימים ואחר כן תבוא אליה ובעלתה והיתה לך לאשה[1].

במלחמת רשות הכתוב מדבר

הפרשה פותחת בתיאור יציאה למלחמה. מלחמה, כדרכה, היא מעשה ציבורי וכללי - זוהי מערכה של העם כולו. מערכה זו מתנהלת מעבר לגבולות, בחוץ - כך משתמע מהלשון - 'כי תצא' וכך עולה אף מהעובדה שעם ישראל שובה שבי, דבר שקיים רק במלחמות הרשות. אם כן, יש כאן מהלך כללי שהתרחשותו היא מחוץ ל'בית', מעבר לגבולות.

בהמשכה, עוברת הפרשה להתמקד באדם פרטי, בקשר אישי של איש ואישה, בהתרחשות שבתוך ביתו של האדם - "וראית בשביה אשת יפת תואר וחשקת בה ולקחתה לך לאישה, והבאת אל תוך ביתך...".

 

מלחמה היא אומנם התרחשות מקיפה וכללית, אך היא מוגדרת ומוגבלת - יש בה הכרעה. במובן הזה פשוטה היא. כך עולה גם מהתאור בפסוקים - "ונתנו ה' אלקיך בידך" - הקב"ה מסייע ביד ישראל והמלחמה מגיעה אל סיומה. ואולם, אין היא מסתיימת באמת; הקרב הכללי אמנם הסתיים, אך רוחו של האוייב וההשפעות הזרות שלו אינן נעלמות ברגע הנצחון, הן הולכות עם האדם כשבויות אל תוך מבצרו הפרטי. משהוכרעה המלחמה בשדה הקרב, חוזר האדם אל ביתו שבעורף ומגלה את האוייב בתוך ביתו, שם תתנהל המלחמה המשמעותית...

במלחמת מצוה, ההכרעה היא טוטאלית, הציווי הוא ברור ומחייב להשמיד כל זכר, לכלות כל ביטוי לאויב מולו נלחמים. דווקא במלחמת רשות, שהיא מלחמה יזומה שעניינה הרחבת הגבולות אל מעבר לגבולות המינימליים - הנצחון הינו רק שלב ראשון. לאחר הנצחון מתחילים חיים בהם יש מגע עם האויב, המלחמה עוברת אל תוך הבית, ומתחיל מאבק פנימי, עמוק, מאבק המתרחש הרחק מעיני הצבור, בתוך ביתו של אדם מסויים; איש אינו רואה, איש אינו יודע. זהו מאבק ארוך ואיטי, מסובך בהרבה מזה שהתנהל מעבר לגבולות בהשתתפות כל העם - דורש הוא זמן[2] ופירוט מדוייק של מעשים שצריכים להעשות.

וישבה בביתך

הבנת ההתמודות במלחמה הפנימית, משתקפת אולי במחלוקת הפרשנים בהבנת פרטי המעשים:

הרמב"ן מסביר, שדרך ההתנהגות עם אשת יפת תואר לאחר שנכנסה אל הבית, היא שלב נוסף במלחמה - המשך ההשתלטות וההכנעה; כהמשך למלחמה שנועדה להרחיב את הגבולות, קיים שלב נוסף של הרחבת הכחות - השתלטות על כחות האויב ושימוש בהם לצורך האדם. אך כדי שהשימוש בכוחות שנכבשו לא ימוטט את אופיו וזהותו של הבית, כדי שגיוס הכחות והכנסתם אל תוך הבית יביאו תועלת ולא חורבן, חייב האדם לצרף ולזכך את אותם כחות מהסיגים והעיוותים, מההשפעות הזרות והמגמות השליליות שהביאו עמם. זאת, על ידי המעשים אותם נדרש הוא לעשות.

אפשר לראות בקשר עם האשה יפת התואר משהו עמוק יותר : "וחשקת בה" - זהו קשר שבין איש לאשה. אין מדובר בנסיון להשתמש בכוחות שנישבו לטובת האדם, כי אם בתחושה אמיתית של רצון להכניס את האשה פנימה, אל תוך ביתו. גם כאן, המעשים אותם נדרש האדם לעשות, נועדו להסיר מהאשה את ההשפעות השליליות שהביאה עימה, השפעות שעלולות למוטט את ביתו של האדם.

באופן עמוק יותר, אפשר שהאדם באמת מזהה באשה השבויה כוחות חיוביים מסויימים - תכונות טובות, אולי אפילו תכנים חיוביים. חש הוא שיכולים הם להאיר את ביתו באור חדש, להוסיף לבניינו. אמנם, בכדי לודא שאכן מדובר בכחות חיוביים, וכדי לזככם מן הקליפות בהם הם מוקפים, עליו לעשות סדרת מעשים שעל ידיהם ינופה המוץ מהתבן, והיסוד החיובי שבכוחות שנישבו יוכל להוסיף את חלקו בבניין ביתו השלם של האדם.

ובכתה...

ההבנות השונות שהעלנו, משתקפות אולי בשיטות השונות בהבנת בכיה של האשה:

יש המסבירים שהבכי הוא על העבודה הזרה שהאשה נאלצת לנטוש. פרשנים אלו ראו כנראה בתהליך ההכנסה אל הבית המשך של הלחימה וההשתלטות.

ויש המסבירים שאביה ואמה הם הקב"ה וכנסת ישראל, ושעליהם היא בוכה. לפי זה, בכיה, בכי של געגועים הוא; חשה היא קשר וחיבור לבית, חשה שייכות עמוקה לעם ישראל ולאלקיו. מרגישה היא שבבית הזה תוכל סוף סוף לבוא לידי ביטוי בצורה נכונה ומלאה - דבר שלא התאפשר לה עד כה.

פרשנים אלו הבינו כנראה שההכנסה הביתה נובעת מתוך זיהוי של כחות חיוביים באותה אישה.

יתכן ושתי המשמעויות משתקפות בבכייתה של האשה: בתחילה, זהו אכן בכי על הזהות הקודמת ממנה היא נאלצת להתנתק, אך תוך כדי הבכי עצמו היא מגלה את הנקודות העמוקות של הקישור שלה אל הבית - הבכי חושף את זהותה הפנימית יותר. האשה מבינה כי דווקא בין קירות הבית הזה תוכל היא להביא את כוחותיה לידי ביטוי שלם, מקורי ופנימי יותר.

תשובת המעשים ותשובת הלבבות

ר' שמחה בונים מפשיסחא מסביר כי פרשיית אשת יפת תואר עוסקת במאבק ביצר הרע. לדעתו, אין זה דרש כי אם פשטה של הפרשיה, ואם כן, פרשתינו מתארת שני שלבים יסודיים בתהליך התשובה:

ישנה תשובה בה עומד האדם מול מעשיו, בוחן הוא אותם ועושה מאמץ לשפרם ולתקנם. זהו שלב שבמובן מסויים מאד ברור ופשוט; ברור מהו מעשה טוב בו יש להתמיד, ומהו מעשה רע אותו יש לזנוח מאחור ולקבל שלא לִשנות בו. זוהי  תשובה מוגדרת, תשובה שנגמרת ב'הכרעה' ולעומת השלב השני, היא חיצונית.

השלב השני בתהליך התשובה הוא מלחמה בתפיסות שהביאו את האדם למעשיו הרעים, אותם מחשבות ודעות שעמדו מאחורי המעשים הרעים. מערכה זו, מתנהלת ברבדים הפנימיים והעמוקים שבאדם, מתרחשת היא בתוך ביתו הפרטי, נסתרת היא מעין כל, אך היא מסובכת ביותר - דורשת זמן, והדרכה מפורטת.

וכמה צורות לה, לתשובה הפנימית:

יש וצריך להכניע את הנטיות הגסות והשליליות שבאדם כהמשך למלחמה שהתנהלה על המעשים. יש, והאדם מוצא שהוא דוקא אוהב את החלקים הללו באישיותו, ועליו רק לזכך ולטהר אותם כדי שיוכל לממש את הקישור שהוא חש כלפיהם.

יתכן שאדם אף מזהה את היסוד החיובי שבנטיות שהובילו אותו לחטא. מגלה הוא ומאמין שכוחות אלו יכולים, לכשיזדכך ויחשף היסוד הפנימי והמקורי שלהם, להוסיף נדבך בבניין האישיות שלו, להביא למעשים חיוביים. במצב כזה, הבכי על החטא הוא מעין בכי של געגועים, געגועים למקור הפנימי אליו בעצם שייכים כל כוחותיו ונטיותיו של האדם.

בניית בית בישראל

בשמחת הנישואין אנו משתתפים בבניין ביתם הפרטי של איש ואשה. לכאורה, ראוי היה שתהיה זו שמחה  פרטית, שהרי מה לציבור הרחב ולקשר האינטימי שבונים החתן והכלה? השמחה צריכה היתה להתרחש ברבנות, לעיני שני עדים בלבד...

אלא, שאנו מבינים שזוהי שמחה ציבורית - עם ישראל כולו משתתף בשמחה, כיון שבניית בית חדש בישראל היא שמחת האומה כולה. לכן עושים אנו שמחה רבת משתתפים ומברכים שבע ברכות בשבעת ימי המשתה, כך שהציבור כולו יוכל לקחת חלק בשמחה. גם ההכנות לחתונה כרוכות בהתרוצצות החתן והכלה מחוץ לביתם. ואולם, שלב זה הוא מוגדר, פשוט, ובמובן מסויים אף חיצוני. 

רק כשמסתיימת השמחה הכללית, מתחילה העבודה האמיתית של בניית הבית. המלאכה האמיתית היא פרטית, ופנימית. מתנהלת היא בתוך הבית, בתהליך ארוך והדרגתי הדורש תשומת לב והשקעה.

 



* סוכם על-ידי תלמידים.

[1] דברים, פרק כא', פסוקים י' - יג'.

[2] "ירח ימים"


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2333

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer