icon קישור לגירסת הדפסה

 

פרשת כי-תבוא התשס"ג, שיחת ליל שבת*

הברכה האלקית

והיה כי תבוא אל הארץ אשר ה' אלקיך נתן לך נחלה וירשתה וישבת בה. ולקחת מראשית כל פרי האדמה אשר תביא מארצך אשר ה' אלקיך נתן לך ושמת בטנא והלכת אל המקום אשר יבחר ה' אלקיך לשכן שמו שם. ובאת אל הכהן אשר יהיה בימים ההם ואמרת אליו הגדתי היום לה' אלקיך כי באתי אל הארץ אשר נשבע ה' לאבתינו לתת לנו... וענית ואמרת לפני ה' אלקיך ארמי אבד אבי וירד מצרימה...[1]

הכרת הטוב

בצד הבאת הביכורים נדרש האדם לקרוא מקרא ביכורים. על משמעותה של ההגדה עומד רש"י וזה לשונו -

ואמרת אליו, שאינך כפוי טובה.

אדם שרואה ברכה בעמלו, ועציו נושאים פרי, נדרש להכיר טובה למשפיע הברכה, להודות לה' יתברך על כל הטובה אשר גמל אתו.

אולם, עיון בפסוקי מקרא הביכורים מעלה שהברכה אותה מחזיק האדם בסלו - ראשית פרי האדמה אשר נתן לו ה' - אינה נושא ההודאה. מקרא הביכורים מתאר את כל תהליך הירידה למצרים, ממשיך דרך השיעבוד והעינוי שהתענו אבותינו שם, עובר דרך ההצלה והגאולה ומשם אל הכניסה לארץ... מה משמעות הדבר?

אפשר לומר שהאדם נדרש להכרת טובה רחבה וכללית יותר; להודות על כל השפע שהושפע על עם ישראל מאז היותו לעם ועד היום הזה. אך נראה שטמון כאן עוד עניין שאינו עומד בסתירה לחובת הכרת הטובה, אלא מעמיק אותה ומעמיד אותנו על משמעותה של הברכה.

להרחיב מבט

התחושה הפשוטה והבסיסית הממלאת אדם שהתברך, היא שמחה על שה' ראה את עמלו ואת יגיע כפיו, ופנה אליו וברך אותו. הוא אמנם לא תולה את הברכה בכוחו ובעוצם ידו, לא שוכח את מקור השפע, ומכיר לו טובה ומודה, אך ברור לו שהוא הכתובת של השפע, שהוא העומד במרכז התמונה - אליו פנה ה', הוא שזכה, הוא שהיה ראוי להתברך. הכרה זו, עם כל חשיבותה, אינה מספקת. עם כל הערך שבהכרת הטוב לה', במובן מסוים תפיסתו של האדם המתואר עדיין קטנה ומצומצמת, צרה ועלובה; אולי אפילו מעוותת.

מקרא הביכורים נועד להרחיב את מבטו של האדם, להוציאו מתפיסתו הצרה. בעת שמביא הוא את ראשית פירותיו ומודה לה', נדרש הוא להבין שלא הוא שעומד במרכז התמונה, לא כלפיו בלבד הופנתה הברכה, לא אותו לבדו זיכה ה'. לא הוא הנושא, אלא אבותיו ואבות אבותיו; עם ישראל לדורותיו. לא כלפיו באופן פרטי הופנתה ההשגחה, כי אם אל עם ישראל כולו.

פעמים רבות, דווקא בשעה שזוכה האדם לברכה ובשעה שמוכיר הוא טובה, מתמקד האדם בעצמו, שוקע בחייו, בעמלו, ביחסו עם קונו. דוקא אז מורה לו התורה להשתחרר מהתפיסה הפרטית והמצומצמת, להבין כי לא הוא ולא יחסיו עם אלוקיו עומדים במרכז. נדרש הוא להשתחרר מהמבט הפרטי ולהתרומם למבט כללי בו הופך הוא לחלק מעם שלם המובל בהשגחה אלוקית, בתהליך אלוקי.

וברך את עמך

בהמשך הפרשה מובאת מצות וידוי מעשרות. גם שם מופיעים פסוקים המעמידים אותנו על אותה נקודה. בוידויו נדרש האדם להתרומם לראיה כללית ומקפת, ותחת אשר יבקש רק על עצמו ועל חלקת אדמתו פונה הוא אל אלוקיו ומבקש -

השקיפה ממעון קדשך מן השמים וברך את עמך את ישראל ואת האדמה אשר נתת לנו כאשר נשבעת לאבתינו ארץ זבת חלב ודבש.[2]

אסור שהעובדה שהוא שקיים את המצוות, שמע בקול ה' אלוקיו ועשה ככל אשר ציוהו, תגרום לאדם להעמיד עצמו במרכז ולשקוע בעצמו. עליו להגביה מבטו ולראות את התמונה הרחבה-האמיתית, לבקש מה' שיפנה אל עמו, שיברך את ישראל ואת האדמה אשר נתן לנו.

שכר ועונש

והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלקיך לשמור לעשות את כל מצותיו אשר אנכי מצוך היום ונתנך ה' עליון על כל גויי הארץ ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך... ברוך אתה בעיר...[3]

והיה אם לא תשמע בקול ה' אלקיך... ובאו עליך כל הקללות האלה והשיגוך...[4]

התמונה המתקבלת לכאורה מפרשת השכר והעונש היא, שכשאדם שומע בקול ה' ושומר תורתו ומצוותיו, ה' נותן לו שכרו על אשר פעל. השכר הוא תוצאה של פעילותו החיובית של האדם, הוא תכלית שמירת התורה והמצוות, ובהִנַתנו - נסגר כביכול מעגל.

שאלה גדולה היא מה מקומו של השכר בעבודת ה', שהרי כבר אמרו שעבודת ה' ושימושו אינם צריכים להיות מוּנעים על ידי רצון לקבל פרס, וצריכים אנו לעבוד שלא על מנת לקבל פרס. גם העובדה שהשכר המתואר בתורה הוא גשמי, מעלה תמיהה גדולה. רבות נכתב בשתי השאלות הללו, אך אנו נאמר כאן רק מעט מן   המעט - דברים הקשורים לעניננו.

השכר - נקודת ראשית

הרמב"ם ז"ל נזקק לשאלת מקומו של השכר בכלל והשכר הגשמי בפרט[5]. הוא מבאר שהאדם נדרש לעבוד את ה' ולקיים מצוותיו מפני שזו האמת, לא מפני שסוף השכר לבוא, שהברכות אינן סוף מתן שכרן של המצוות; בהִנַתנן לא נסגר המעגל. השכר הוא רק אמצעי שנועד ליצור מציאות חיים קלה ונוחה ללא טרדות וקשיים, מציאות שתאפשר הגיה בתורה ועבודת אלוקים שלמה ומעולה.

למעשה, הרמב"ם הופך את התמונה. לא סגירת מעגל יש במתן השכר, כי אם נקודת הראשית, נקודת פתיחה לעבודה טובה יותר, להמשך התקדמות והשתלמות. והגם שנקודת הראשית הזו, תוצאה של מעשי האדם הטובים היא, אין היא התכלית, אלא 'קרש קפיצה' להתעלות רוחנית - לאחרית האמיתית.

כך, בהביאו את ראשית פירותיו, נדרש האדם להבין שלא הגיע אל האחרית המיוחלת. הפירות והשפע להם זכה נועדו רק ליצור תנאי חיים נאותים ונוחים שיהוו נקודת פריצה לחיי רוח עשירים ומלאים.

שפע פורץ גבולות

הרב קוק כותב[6] שפעמים והאדם העובד את אלוקיו מבין היטב שמטרת העבודה הרוחנית אינה השכר הגשמי וההנאות החומריות. מצפה הוא לשכר וברכה רוחניים, מיחל להתקרבות לה', להדבקות בו, להסתופפות בצלו, למפגש מלא ורחב עמו.

אדם כזה אמנם מתמקד ברוח, שואף לשכלל ולקדם את צדדיו הגבוהים והמרוממים, אך הוא פרטי - שקוע בעצמיותו, מעמיד את עצמו ואת יחסיו הפרטיים עם הא-ל במרכז התמונה. עבודה כזו אינה עבודה שלמה. העובדה שהשכר הניתן על עבודה רוחנית הוא גשמי, משקפת שהשכר האלוקי פורץ גבולות. הוא אינו מצומצם לעולמות הרוחניים אלא יורד ומגיע עד לצדדי החיים הגשמיים; הוא גם לא מצומצם לד' אמותיו של אדם, אלא פורץ ומגיע לכל המציאות, מקיף ומשפיע לכל המעגלים.

כזהו למעשה יום ירידת הגשמים. יום ירידת הגשמים הוא יום בו הברכה והשפע האלוקי פורצים מהעולמות הרוחניים ומגיעים בצורה גשמית אל העולם; משפיעים חיים למציאות כולה. על כן כשנשאל ר' יהושע בן קרחה על ידי עובד כוכבים אחד -

אתם יש לכם מועדות ואנו יש לנו מועדות, בשעה שאתם שמחים אין אנו שמחים ובשעה שאנו שמחים אין אתם שמחים, ואימתי אנו ואתם שמחים?

ענה ר' יהושע:

בירידת גשמים.[7]

בהביאו את פירותיו הראשונים, נדרש האדם להבין שהברכה לה זכה אינה סיום מהלך אלא פתח ואמצעי למדרגה רוחנית חדשה. ועוד עליו להבין שלא הוא לבדו כתובתה של הברכה, שבהיותה גשמית, משקפת היא מיניה וביה שהיא פורצת גבולות ויעודה להשפיע חיים לכל המציאות.

בריחה מהברכה

בפסוקי הברכה מופיע -

והיה אם שמוע תשמע בקול ה'... ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגך.

משתמע מהפסוק שישנה מציאות של השפעת ברכה וטובה שאינה משיגה את האדם, שאינה מגיעה אליו. האדם עלול למנוע עצמו מהברכה, לסגור עצמו בעדה.

הרב אריה בינה ז"ל[8] ביאר באחת משיחותיו את משמעות הבקשה -

והסר שטן מלפנינו ומאחרינו.

מציאות בה השטן נמצא מאחורי הבורח ממנו ומנסה להשיגו, היא מציאות מובנת, אך באיזו מציאות השטן נמצא לפני האדם? נראה, שישנם מצבים בהם האדם רודף אחרי השטן ומנסה להשיגו. על מצבים כאלה מתפללים אנו שיסיר ה' את השטן מלפנינו.

הפסוק המובא מצייר תמונת ראי למצב המתואר. עיתים יש, והשפע שמשפיע הקב"ה לעולמו לא מגיע ליעודו, מפני שהיעד - האדם - לא מסוגל להכילו. שקוע הוא בעצמו, בפרטיותו, שם עצמו במרכז, וככזה אין בכוחו לקלוט את הברכה, שהברכה במהותה היא פורצת גבולות ומיועדת להתפשט על כל המציאות. מצב כזה הוא מצב בו הברכה רודפת אחר האדם, אך זה האחרון בורח ממנה, מונע ממנה להשיגו, מתבצר מפניה...

כלים רחבים לברכה רחבה

לעיתים מנקרות במוחו של האדם תהיות על דרכי ההנהגה. שואל הוא מדוע לא מגיעה לעולם ברכה, מדוע לא משפיע הקב"ה טובה. קשה לדעת מה עלינו לעשות על מנת שיפרץ הסכר, וה' יופיע עלינו בהדר גאון עוזו וישפיע עלינו מברכתו, אך לפחות נמציא עצמנו להיות כלים רחבים מספיק בשביל לקלוט את השפעתו. נשתחרר מהמבט הפרטי, שאפילו בהיותו שקוע בעבודה רוחנית, הוא צר ומצומצם. נתעלה להסתכלות רחבה וכללית; להבנה שלא האדם הפרטי הוא הנושא המרכזי, שלא בו לבדו מתמקד המהלך האלוקי. נבין ששייכים אנו למציאות גדולה ורחבה שה' מובילה ומנהיגה. מבט רחב כזה הופך את האדם לכלי רחב המסוגל לקלוט את הברכה האלוקית שלא עוד תופיע במחוזות סגורים ומסויימים, ולא תשאר רק בעולמות רוחנים גבוהים, אלא תפרוץ את הגבולות והתחומים ותגיע אל כל מרחבי החיים.

בניית בית

כשאדם זוכה לבנות את ביתו, מכיר הוא טובה גדולה לה' יתברך על הברכה אשר ברכו, ועל כל החסדים שעשה עמו. אולם לא בזה נסגר המעגל. אם יסתגר האדם בביתו הפרטי, אפילו שיְמַלאוֹ רוח ועבודת אלוקים, לא תוכל הברכה להכנס אל ביתו. על האדם להבין שהברכה לה זכה בבניית ביתו הִנה רק נקודת ראשית, 'קרש קפיצה' להמשך התפתחות, לעבודה יותר זכה ויותר שלמה. עליו להבין שהוא אינו נושא הברכה, שלא הוא העומד במרכז התמונה; שהתמונה האמיתית רחבה בהרבה, ושהוא רק חלק מהמארג הכללי.

או אז, יבואו עליו ועל המציאות כולה כל הברכות הכתובות בתורה וישיגום.

 



* סוכם על-ידי תלמידים.

[1] דברים כו, א-ה.

[2] שם פסוק טו.

[3] שם כח, א-ג.

[4] שם פסוק טו.

[5] פרק ט מהלכות תשובה.

[6] 'למהלך האידאות'.

[7] בראשית רבה, פרשה י"ג, אות ו'.

[8] היה ראש ישיבת נתיב מאיר שחגגה השבוע יובל להיווסדה.


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2559

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
< קודם   הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer