icon קישור לגירסת הדפסה

 

 

פתיחתא זוטא

 

היינו מאד רוצים לומר שגיליון ב' של 'מישרים' יוצא לאור בשעה טובה ומוצלחת, אולם הוא יוצא בשעה קשה לישראל. המצוקה אופפת אותנו מכמה כיוונים ובכמה מישורים: התורני-רוחני, הכלכלי-חברתי והמדיני-בטחוני.

בשעה זו אנו נזכרים בפתיחתו הבלתי נשכחת של רבן של ישראל, ר' חיים עוזר גראדזענסקי זצ"ל, לשו"ת אחיעזר. ספרו יצא לאור בשנים שבין שתי מלחמות העולם (תרפב), שנים שהיו קשות לישראל וקשות לתורה, ומשברים אפפונו מבית ומחוץ. בפתיחתו, הקרויה 'דברים אחדים', הוא כותב כך:

מחשבות תוגה מתרוצצות בלב חושב: האם שעת חירום כזאת מכוונת להוצאת ספרים לאור עולם, הלא ישאל השואל, עם ישראל טובע בים של דמעות ואתם אומרים שירה? מהרסינו ומחריבנו מבית ומחוץ חותרים חתירה תחת יסודות התורה בחמרים מורעלים ומפוצצים באים לקעקע את הבירה כולה, ואתם באים לפאר את היכליו בצעצועים ופרחים? היכל ה' כולו בוער באש, הלהבה אחזה את ארון הקודש, הלוחות והגוילים מושקעים באש ואתם מתעסקים בקישוט פרחי חמד?

אולם זה כוח ישראל סבא לאלקיו ולתורתו בכל הדורות ובכל התקופות והזמנים, גם כשחרב חדה היתה מונחת על צוארו, תורת ד' היתה שעשועיו כל היום, גם בעת החורבן אשר כל קיום הלאום היה בסכנה, ובעת התחזקות הצדוקים בימים ההם לא הסיחו הפרושים רגע מתורת ישראל. יבנה וחכמיה שארית ישראל היתה אוד מוצל מאש, אשר כעמוד הענן האירו את ישראל בגולה, על ידם נשמר ונמסר הכתב והקבלה, על ידי רבותינו שבארץ ישראל ושבבבל נחתמו התלמודים המשנה והגמרא, אשר בהם אצורים כל מורשת אבות יסודי התורה ודעת דרכיה, שם אור זרוע וכל כוכבי זוהר, שם כל רוח ישראל יגדל נפשו, וכל מקום שהלך ישראל עם מקל נודדים, כל מקום שגלה שכינה עמו, ושם הכין משכן אהלו ללמוד התורה. ומיום הגלות ישראל מארצו לא נפסקה השלשלת הארוכה מארץ מידה על ידי הגאונים המבארים, הפוסקים הראשונים והאחרונים, אשר גם בימי השמד, הגזירות, הרדיפות, והטלטולים, עמלו במסירת נפש להכין מכון לתורה, וכה נבנה על ידם הבניין העתיק לתורת ישראל והניחו מקום להתגדר בו, הענקים הגדולים הללו הניחו את הננסים לעלות על כתפיהם לחזק בכל דור ודור את הבניין הנשגב הנהדר בקודש, אשר כל כלי יוצר עליו לא יוצלח להשביתו מטהרו

וכל המוסיף גורע

 

* * *

 

 

כאשר תחזינה עיני הקורא 'מישרים', בגיליון זה ארבעה שערים נפתחים: שער עיון ההלכה, שער האגדה, שער האמונה ושער התנ"ך.

את שער עיון ההלכה פותחים שלושה מאמרים שנוגעים לענייני שבועות. ראשית, מאמרו של אושרי ורהפטיג, שדן במשמעותה וגדריה של שבועת השומרים. לאחר מכן מובא מאמרו של אבי פסטרנק, הדן בשבועת כופר הכל. שם מוצעת הבנה, לפחות בשיטת רש"י, שבניגוד למקובל שידו של המוחזק היא תמיד על העליונה, מבחינות מסוימות דווקא יד התובע היא על העליונה, כפי שבא לידי ביטוי בחזקה ש'אין אדם תובע אא"כ יש לו'. מאמר שלישי שנוגע גם לדיני שבועות הוא מאמרו של עמית בלומברג, שדן במהותם המשפטית-הלכתית של חיובי שומר שכר. מאמרו של הרב מיכאל אברהם עובר מן ההלכה לעיסוק בסוגיא מטא-הלכתית, או מתודולוגית, של 'הבנייה מושגית'. זוהי צורת חשיבה שדומה למידת 'מה הצד', אולם לא זהה עמה. מייד אחר כך נועם קריגמן עוסק במהותו של איסור 'לא תחמוד', וביחס בין היסוד הנפשי והיסוד המעשי שבו. בדרך כלל דיונים עיוניים בנושא זה עוסקים ביחס בינו לבין איסור גזל, אולם מאמר זה דן בלאו ד'לא תחמוד' בעיקר מתוך יחסו לאיסור 'לא תתאווה'. שי גניזי ואליעזר באומגרטן מנסים במאמרם לסקור כמה מיסודותיה ההלכתיים של מצוות מילה, ולקשור אותם למקורותיהם המחשבתיים. נועם פיינטוך חותם את השער במאמרו שעוסק בהבנות שונות בדין 'עשה דוחה לא תעשה', ובמשמעויותיהן לגבי היחס והמהות של מעשי מצווה בכלל.

'פתח לנו שער בעת נעילת שער'. שער האגדה נפתח במאמרו של הרב אברהם בלידשטיין שמשווה בין נוסחים של שלוש אגדות שעוסקות בשבועה על מטמון, ומסיק מהן משמעויות רוחניות. לאחר מכן, איתיאל סמט דן במאמרו בעליית משה למרום, ומראה שהיו שתים כאלו. הוא מביא כמה זיהויים אגדיים-היסטוריים מפתיעים, ודן במשמעותם הרוחנית. צחי כהן נועל את השער במאמרו על האגדה (תענית כד) בדבר העימות בין רבא לשבור מלכא, שם הוא מציע ניתוח כיאסטי שלה, ומסיק ממנו מסקנות היסטוריות ורוחניות.

שער האמונה נפתח במאמרו של הרב אוריאל עיטם על היחס בין אדר לניסן. ישנו כאן כעין המשך למאמרו בגיליון הקודם שדן ביחס בין תשרי לניסן. חותם את השער מאמרו של אלקנה שרלו על משנת הגאולה של ר' עקיבא, כפי שהיא באה לידי ביטוי ביחסו לירושלים החריבה. יסודה של תושבע"פ מתייחס ליסוד העולם.

יאה הצמצום לתורה שבכתב (וכדקי"ל 'דברים שבכתב אי אתה רשאי לאומרם על פה'). על כן לא ייפלא שבשער התנ"ך מובא רק מאמר אחד, של אוראל שרפ, שעוסק במשמעות חטאם של אנשי דור הפלגה מתוך השוואה לחלום יעקב. בשני המקרים הדיון הוא על הקשר בין שמים וארץ. לקראת הגיליון הבא ננצל את ההזדמנות להזכיר לציבור את העובדה שרבי כבר התיר לכתוב את תושבע"פ משום 'עת לעשות לה' הפרו תורתך'.

 

* * *

 

 

כאן המקום להודות לכל העוסקים במלאכה, ההופכים את העקוב למישור ומיישרים את ה'מישרים'. בראש וראשונה למי שאין ערוך לתרומתו לשני הגיליונות הראשונים, הוא ניהו רבן של עורכים, ר' חנן אריאל, שעזב אותנו לעת הזו עם בניית ביתו. מי ייתן לנו תמורתו?! איחולי הצלחה לו ולביתו בכל אשר יפנו, ושיזכה לערוך עוד שולחנות לגבוה. צחי נוי, גם הוא על סף פנייה לדרך חדשה, עסק במסירות רבה בצדדים הטכניים של העריכה, והקדיש לכך את מלוא זמנו, מרצו וכשרונו. אנו מודים לו מאד, ומאחלים גם לו שבכל אשר יעשה יצליח. השלים את המלאכה במסירות רבה מיכאל בראור, ויבוא גם הוא על הברכה. אראלה ארונובסקי המשיכה לעטוף גם את הגיליון הנוכחי במעגלי צדק פרי יצירתה, ועל כך תודתנו והערכתנו. תודות גם לכמה אברכים ורמי"ם שניאותו לעבור על מאמרים שונים ולסייע לנו במלאכה.

ולבסוף, תודה גם לכל הכותבים, מתלמידיה ובוגריה של הישיבה, שהשקיעו מזמנם ומרצם, נענו להערות העריכה השונות, ואף מסרו גרסאות מתוקנות חדשות לבקרים. רבה היתה אמונתם, ועל כך יבורכו מלפני אדון כל, ויקויים בהם ובדבריהם מקרא שכתוב: 'מישרים אהבוך'.

 

בחתימת הפתיחה, סיפא דרישא, נודה למורנו ראש הישיבה שממימיו אנו שותים. כל אשר לנו - שלו הוא. נודה גם למנהל הישיבה שמוליק בן שלום ולכל צוות עובדי הישיבה, שמפיתם אנו אוכלים. נודה לרמי"ם, שעמלים לדלות ולהשקות את העדרים מבאר מים חיים שעל יד 'באר לחי רואי'. ולבסוף, לכל תלמידי הישיבה ואברכיה, שהלכו ועדיין הולכים למצוא חן במדבר, ומהווים קרקע פורייה לצמיחתו של מקדש מעט לתורה ולתעודה בירוחם. תחזינה עיניהם 'מישרים', ויהיו אמריהם לרצון לפני אדון כל.

 

* * *

 

 

סוף דברינו, אנו פונים לקב"ה באמירת תודה על לשעבר, שזיכנו להיות מן העוסקים בתורתו, ונושאים כפינו בתפילה לנותן התורה גם על העתיד, שישים חלקנו עם אותם שעמלים בתורתו לשמה. יהי רצון שנזכה להיות בנים הקרויים 'בונים', ולהמשיך את אותה שלשלת של קבלה ומסירה והעברה הלאה, ושל פיתוח והרחבת התורה. יה"ר שיעריב ה' את דברי תורתו בפינו, וזכות העיסוק בתורתנו הקדושה תעמוד לנו ולכל ישראל בעת הזו.

 

                                                                                                            המערכת


צטט מאמר זה באתרך | צפיות: 2172

היה הראשון להגיב למאמר זה
RSS לתגובות

רק משתמשים רשומים יכולים להגיב למאמרים.
בבקשה הכנס בשם המשתמש או הרשם לאתר.

Powered by AkoComment Tweaked Special Edition v.1.4.1

 
הבא >
מאמרים אחרונים

דף הבית
על הישיבה
מעורבות בקהילה
הישיבה והצבא
צוות הישיבה
על ירוחם
הישיבה התיכונית
צור קשר
חדשות
מאמרים
ספריית שיעורים
שמיניסטים
חיפוש
קישורים
מפת האתר
תרומות

 

 

all rights reserved - Avi Kaliski and David Salzer